ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
אות הצד"י · צקון
צָקוּן
צָקוּן לַחַשׁ (ישעיהו כו טז)
יש אומרים שהוא עבר קל מנחי העי"ן, שרשו צוק, ובא בתוספת נו"ן, וזולת הנו"ן היה צָקוּ, על משקל צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי (איכה ג נד). ויש אומרים שהוא עבר קל מנחי פ"א יו"ד, שרשו יצק, ותחסר יו"ד השורש בעבר, כמו וְהַיּוֹם רַד מְאֹד (שופטים יט יא), ומשפטו בתשלומו עם נו"ן הנוספת יָצְקוּן, על משקל אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ (דברים ח טז). ולדעת רבינו שלמה הוא שם דבר, וכן יסד הפייט: צָקוּן לַחֲשָׁם קְשׁוֹב (סליחות - ישראל נושע בה').