אור ברסלב
ספר הרכבה אות הצד"י

ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי

אות הצד"י

אות הפ"א

צִחֵה

צִחֵה צָמָא (ישעיהו ה יג)

שם תואר מהכפולים, שרשו צחה, והה"א נוספת על משקל אִשֶּׁה לַייָ (שמות כט יח). ויש אומרים כי הוא פעל עבר מבנין הקל מנחי הלמ"ד, שרשו צחה, וראוי להיות צחה על משקל צוה, ונהפך הקמץ-גדול לקטן, והוא מלשון צווחה.

צִמְּתוּתֻנִי

בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי (תהלים פח יז)

מלה מורכבת מן צִמְּתוּ עבר לנסתרים ומן צִמַּתְתֶּם עבר לנמצאים, שניהם מבנין פִּעֵל הדגוש. כי אם היה הכנוי מן צִמְּתוּ לבד היה צִמְּתוּנִי, ומן צִמַּתְתֶּם לבד היה צִמַּתְתֻּנִי. ויש אומרים שבא כפול לחזק הענין, כמו יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם (תהלים מה ג), וירצה לומר צִמְּתוּנִי וצִמְּתוּנִי גם פעמים רבות.

צֹנֶה

צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם (תהלים ח ח)

חסר האל"ף הכתובה במלת צֹאן, והיא במקום וא"ו השרשית כי שרשו צון, והה"א היא נוספת. ונהפכה לאל"ף נעה במלת וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם (במדבר לב כד), כמו שפירש רבינו שלמה בשם רבי משה הדרשן.

צָקוּן

צָקוּן לַחַשׁ (ישעיהו כו טז)

יש אומרים שהוא עבר קל מנחי העי"ן, שרשו צוק, ובא בתוספת נו"ן, וזולת הנו"ן היה צָקוּ, על משקל צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי (איכה ג נד). ויש אומרים שהוא עבר קל מנחי פ"א יו"ד, שרשו יצק, ותחסר יו"ד השורש בעבר, כמו וְהַיּוֹם רַד מְאֹד (שופטים יט יא), ומשפטו בתשלומו עם נו"ן הנוספת יָצְקוּן, על משקל אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ (דברים ח טז). ולדעת רבינו שלמה הוא שם דבר, וכן יסד הפייט: צָקוּן לַחֲשָׁם קְשׁוֹב (סליחות - ישראל נושע בה').

תוכן העניינים

ספר הרכבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה