ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
אות הזי"ן
זֻלּוּת
כְּרֻם זֻלּוּת (תהלים יב ט)
שם בלשון יחיד בתוספת תי"ו, מן הכפולים, שרשו זלל, הראוי זוֹלְלוּת, והיחיד ממנו: זוֹלֵל, ובהעדר הלמ"ד שהיא עי"ן-הפֹעל: זוֹל, ובלשון רבות: זֻלּוֹת – הלמ"ד דגושה להורות על הכפל.
זֹרֶה
זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה (ישעיהו ל כד)
שם תאר מבנין פֻּעַל, והראוי זֻרֶּה בדגש, לולי הרי"ש העלולה מלקבל דגש. והעבר: זֹרָה בקמץ הרי"ש, על משקל גֻּלָּה, והתאר בסגול להפריד בינו ובין העבר.