ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
אות הוא"ו · וקבנו
וְקָבְנוֹ
וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם (במדבר כג יג)
שרשו קבן, והוא צווי מהקל, כמו וְקָבְנֵהוּ, על משקל זָכְרֵהוּ. ויש אומרים שלא נכון לחדש שורש קבן שלא נמצא בשום אופן, כי יש לזה הלשון שני שרשים אחרים: קבב, ונקב מן וְנֹקֵב שֵׁם יְיָ (ויקרא כד טז), ואולי גם כן קבה, הרי ג' שרשים. לכן טוב הוא שנאמר כי וְקָבְנוֹ שרשו קבב והנו"ן נוספת, או תמורת הכפל כנו"ן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ (ישעיהו כג יא), כִּי לֹא תָמְנוּ (איכה ג כב), בשניהם הנו"ן במקום הכפל, הראוי מָעֻזְזֶיהָ, תָּמְמוּ, כך וְקָבְנוֹ כמו וְקָבְבוֹ. ויש אומרים שהנו"ן והוא"ו כנוי הנסתר, והראוי וְקַבֶּנּוּ, אלא שנפל הדגש מן הכפל ומן הכנוי ובא בחולם, כמו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע (משלי ה כב), ועל כל פנים הוא צווי מהקל עם כנוי הנסתר מפעלי הכפל.