ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
אות הה"א · הזכו
הִזַּכּוּ
רַחֲצוּ הִזַּכּוּ (ישעיהו א טז)
הראוי הִזְדַּכּוּ, כי כן משפט ההִתְפַּעֵל כשפ"א-הפעל זי"ן, ודגש הכ"ף מורה על הדל"ת. ואף על פי שצריך הדגש בכ"ף לסימן הבנין, מכל מקום מאחר שנבלע הדל"ת בא הדגש במקום שני דברים – לחסרון הדל"ת ולסימן הבנין. ואמרו שהדגש אשר בזי"ן אינו מורה על חסרון, רק שלא יתכן קריאת הכ"ף הדגושה אם לא תדגש גם הזי"ן, כן דעת קצת המדקדקים. ולא יתכן בעיני כלל שיבאו בו כל הזריות הללו, רוצה לומר שדגש אחד יורה על שני דברים, ושהדגש שבזי"ן לא יורה על חסרון. והטוב שנאמר כי הוא מהכפולים, שרשו זכך, והוא צווי מבנין נִפְעַל, ודגש הזי"ן להורות על נו"ן הנִפְעַל, ודגש הכ"ף לחסרון הכפל. ואני כתבתי במאמר שני עקר ד (בספר הבחור) דעתי בבנין הִתְפַּעֵל כשפ"א-הפעל זי"ן, ומשם תראנו.