ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
אות אל"ף · אתקנך
אֶתְּקֶנְךָּ
כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ (ירמיהו כב כד)
משפטו בתשלום הפ"א אֶנְתְּקֶנְךָּ. והוא עתיד קל למדבר-בעדו מחסרי פ"א נו"ן, שרשו נתק, ודגש התי"ו מורה על חסרון נו"ן פ"א-הפעל, והנו"ן האחרונה היא נוספת. וכן כל כ"ף כנוי הנמצא הדגושה להבלעת נו"ן נוספת, כמו וִיחֻנֶּךָּ (במדבר ו כה), אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית יב א), הראוי: וִיחֻנֶנְךָּ, אַרְאֶנְךָּ. אבל לא יבא זה רק בהפסק. ואם תאמר למה כ"ף של אֶתְּקֶנְךָּ דגושה, והלא נו"ן הנוספת נכתבת, אשיבך כי הוא דגש קל, לפי שהוא אחר שוא, ואינו מורה על חסרון, רק בא לתפארת בעבור ההפסק. וכבר בארתי כל זה בפרק שירה בשיר חמישי.