ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
אות אל"ף · אריוך
אֲרַיָּוֶךְ
אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי (ישעיהו טז ט)
ועל הנכון היה ראוי לומר אֲרַוֵּךְ, אלא שבא בשלמות למ"ד-הפעל, והיו"ד תמורת וא"ו עי"ן-הפעל. והוא"ו שהיא תמורת ה"א למ"ד הפעל גם היא הייתה ראויה להתחלף ליו"ד והיה בשלמות אֲרַיָּיֶךְ, ולפגישת שני יו"דין הפכו האחת לוא"ו. והיה לו לומר אֲרַיְּוֵךְ – היו"ד שואית והוא"ו בצרי, אבל נקמצה היו"ד ובא מלעיל בסגול על דרך הפסק להעמדת הטעם, כי הוא בשני פשטין – אֲרַיָּ֙וֶךְ֙. והוא עתיד מבנין פִּעֵל למדבר-בעדו בשלמות למ"ד-הפעל והפוך האותיות עם כנוי הנמצאת מנחי הלמ"ד, שרשו רָוָה.