ספר הרכבה· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
אות אל"ף · אבידה
אֹבִידָה
אֹבִידָה עִיר (וְיוֹשְׁבֶיהָ) ([צ"ל: וְיֹשְׁבֵי בָהּ]) (ירמיהו מו ח)
מבנין הִפְעִיל מנחי פ"א אל"ף, ואל"ף שרשית נחה שלא כמשפט בהִפְעִיל, רק דרכה לנוח בבנין הקל, והראוי אַאֲבִידָה. וכן וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל (הושע יא ד) – הראוי אַאֲכִיל. ובאו כן לפגישת שני האל"פין. ויש אומרים שהוא בינוני מבנין הקל לנקבה, וחירק העי"ן במקום צרי, על דרך תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי (תהלים טז ה), שהוא כמו תּוֹמֵךְ בצרי, כך אוֹבִידָה כמו אוֹבֵדָה. ואומר אני כי זה לא יתכן, כי היה צריך להיות בטעם מלרע – אוֹבִידָ֥ה, על משקל נֹטֵרָ֣ה אֶת הַכְּרָמִים (שה"ש א ו). אבל כשהטעם מלעיל הוא לשון זכר, כמו תַנּוּר בֹּעֵ֖רָה (הושע ז ד), כאשר בארתי בספר הבחור במאמר שלישי בעקר ח'.