ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי
שער א - הלכות תפילין · חלק העשירי - מתן שכר
אר"י תפלין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים שפעם א' גזרה מלכות הרשעה שמד שכל המניח תפלין יפצעו את מוחו והיה אלישע מניח תפלין ויוצא לשוק פ"א מצאו קסדור א' רץ מפניו ורץ אחריו כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו א"ל מה בידן א"ל כנפי יונה פשט ידו ומצאו כנפי יונה ומ"ש כנפי יונה משום דאמתילא כנסת ישראל לכנפי יונה. דכתיב כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה זו כנפיה מגינין עליה אף כנסת ישראל מצות מגינות עליהן. תפלין צריכין גוף נקי ומפני מה לא החזיקו בהן עובדא הוה בחדא ב"נ דאפקיד גבי חברי' וכפר לי' א"ל לא לך הימנית אלא לאלין שבראשך הימנית ר' ינאי היה לובשן אחר חוליו ג' ימים שהחולי ממרק מ"ט הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי ירושלמי ריב"ז לא הוו תפלין זועין מיני' לא בקייטא ולא בסתווא וכך נהג ר"א תלמידו אחריו. ר' יוחנן בסתווא דחזיק רישי' לא הוה לביש אלא דאדרעי' בקייטא דלא חזיק רישא הוה לבושין תרווייהון אמר ר"ש כל שאינו מניח תפלין עובר בח' לאוין אר"ל כל המניח תפלין מאריך ימים שנאמר עליהם יחיו ותניא רא"א כל מי שיש לו תפלין בראשו וס"ת בזרועו ומזוזה בפתחו הכל בחוזק שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק: סליק להו הלכות תפלין. סליק: