אור ברסלב
ספר העיטור שער א - הלכות תפילין › החלק הראשון - על הקלף

ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי

שער א - הלכות תפילין · החלק הראשון - על הקלף

שער א - הלכות תפילין

ת"ר וכתבתם יכול על האבנים ודין הוא נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה להלן על הספר אף כאן על הספר כמ"ש להלן מפיו יקרא אלי ואני כותב על הספר בדיו ואתקש תפלין למזוזה וק"ל ג"ש והא תניא הלמ"מ תפלין ומהכא מוכחא לן דרשב"א לא ס"ל ההוא הלכה דלקמן בפ' המוציא קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפלין שמע ישראל ואמר דוכסוסטות הרי הוא כקלף מה קלף כותבין עליו תפלין אף דוכסוסטות כותבין עליו תפלין. ת"ש הלמ"מ תפלין על הקלף מזוזה על הדוכסוסטות למצוה ורב דיעבד קאמר והא תניא שינה פסול. אמזוזה והתניא בזה ובזה פסול תנאי הוא דתניא שינה בזה ובזה פסול ורב אחאי מכשיר ורב דאמר כרב אחאי ר"פ אמר [דף נד טור ב] רב דאמר כתנא דבי מנשיא דאמר כתבה על הנייר ועל המטלית פסול על הקלף ועל הגויל ועל הדוכסוסטות כשרה מאי אילימא מזוזה מזוזה אקלף מי כתבינן אלא לאו תפלין וליטעמיך תפלין אגויל מי כתבינן וש"ג דתפלין אגויל לא כתבינן וה"ה למזוזה ולקמן פירושא דגויל וקלף ודוכסוסטות. נימא מסייע לי' תפלין וספר שבלו אין עושין מהם מזוזה שאין מורידין מקדושה חמורה לקלה הא מורידין עושין דכתבי' אקלף ומזוזה אקלף מי כתבי' אין והתניא כתבה על הקלף ועל הנייר ועל מטלית פסולה אמר רשב"א ר' מאיר היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת השתא דאתית להכי לרב נמי לא תימא דוכסוסטות ה"ה כקלף אלא אימא קלף הרי הוא כדוכסוסטות ומה דוכסוסטות כותבין עליו מזוזה ורב כרשב"א ס"ל ובמנחות גרסי' בלישנא אחרינא אהא דס"ת וכו' והתניא שינה פסול אתפלין והא תניא שינה בזה ובזה פסול אידי ואידי אתפלין וכו' ואידי ואידי שינה בזה ובזה תנאי הוא דתניא שינה בזה ובזה פסול ור' אחאי מכשיר וע"כ דרב אחאי דמכשיר התם בתפלין ור' אחאי דמכשיר הכא במזוזה ומסתב' ר' אחאי [דף נד טור ג] מכשיר בתרוייהו במסקנא דשמעתא ופי' ר' האי ור' אלפסי הלמ"מ תפלין על הקלף מזוזה על דוכסוסטות והא דאמרינן מזוזה אדוכסוסטות למצוה אבל דכתיב על הקלף כשרה ותפלין נכתבין על הקלף וס"ל כרב דאמר קלף הרי הוא כדוכסוסטות מה דוכסוסטות כותבין עליו מזוזה אף קלף כותבין עליו מזוזה וכו' גמירי הלכה למצוה אבל דיעבד כשר ורב דיעבד קאמר ומסתב' דרב ורשב"א לא ס"ל הלכה למשה מסיני מזוזה אדוכסוסטות למצוה דמצות מזוזה לכתחלה נמי אקלף ואדוכסוסטות כדתניא ר"מ היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת ומצותה נמי בדוכס' כדגרסינן במנחות ר"מ היה כותבה על הדוכס' כמין דף ועושה פרשיותי' סתומות דאי ס"ל לרב מזוזה אקלף לכתחלה לא הו"ל כותבה משמע ומשתמרת נמי דקאמר מצותה בכך ותימה לאפוקי מילתא דרב ה"ה כדוכס' ורב כרשב"א ס"ל לישניה ליה כר' אחא ס"ל כשינויא קמא דקאמר תנאי הוא ותו השתא דאתית להכי מה אהני לן הא כולהו קושיאתה דלעיל ושינויא הכי איתנייהו כדמעיקרא ותו שמעתין דמנחות דאסיקנא לה כתנאי מאי ס"ל דבלישנא קמא דידן לא כרב ס"ל דהא קאמר שינה בזה ובזה פסול אתפלין ואי ס"ל כשינוייא בתרא דרב כי אקשי ליה מהא דתניא לשניה ליה הא מני רשב"א אלא ש"מ דרב לא ס"ל הלמ"מ במזוזה והיינו דקאמר השתא דאתית להכי ל"ת דוכסוסטות הרי הוא כקלף ורב דיעבד קאמר וכי גמירי הלכה למצוה והא דתניא שינה פסול אמזוזה והא דאמרינן מורידין עושין דכתיבא אקלף לא ה"ק קלף ה"ה כדוכסוסטות והא דתניא [דף נד טור ד] הלמ"מ כו' לאו אמצוה דהא אפי' מזוזה מצותה אקלף ואדוכסו' לכתחלה כר"ש ולא ס"ל הלכה אלא בתפלין ורב דאמר קלף כותבין עליו מזוזה לכתחלה קאמר ופלוגתא דת"ק ור' אחא אליבא דת"ק דרשב"א דאמר הלמ"מ תפלין על קלף מזוזה על הדוכסו' אי למצוה אי לעכב ושמעתא דמנחות לא ס"ל כרשב"א דיחידאה הוא אלא כת"ק דרשב"א דאמר תפלין מצותן אקלף ומזוזה מצותה אדוכסוסטות ופליגא ת"ק ור' אחאי לת"ק שינה בזה ובזה פסול אפי' במזוזה לר' אחאי בין בזה ובין בזה כשר וברייתא דקתני מורידין עושין אליבא דר' אחאי מכשר אחדא דהא מדאוקימנא ליה בשבת אתפלין ובמנחות אמזוזה ודרב ליתה ולא לאוקמה הכי אלא אתרווייהו קא מכשר ואנן נמי הכי ס"ל דלית הלכתא כרשב"א דאמר מצות מזוזה אקלף אלא מדפליגי ת"ק ור' אחאי אליבא דברייתא ש"מ הלכה כתנא דברייתא ואם שינה בזה ובזה ר' אחאי מכשר בתרווייהו ות"ק מיפסל בתרווייהו ואיכא למימר דהלכתא כת"ק דר' אחאי דת"ק דרשב"א קאי כוותי' במזוזה אם שינה פסול וה"ה לתפלין ואית למימר דהלכתא כר' אחאי דהא ברייתא דדייקינן מינה מורידין עושין כוותיה הלכה היא דאע"ג דקי"ל הלכתא מזוזה צריכה שירטוט ותפלין א"צ שירטוט וברייתא קאמר מורידין עושין כוותייהו אי' שירטוט קאמר דא"צ שירטוט הא שירטט לית לן בה. וא"נ מדפסק גבי שירטוט דאיקום כתנאי הלכתא מזוזה צריכה שירטוט תפלין א"צ שירטוט ולא פסק הלכתא גבי שינה פסול ואוקמה כתנאי ש"מ דהלכתא כברייתא דאמר הא מורידין עושין ולא מיפסל משום טעמא [דף נה טור א] דשירטוט ומאי דגרסי' בירושלמי תפלין וספרים נכתבין בב' דפין ומזוזה אינה נכתבת אלא בדף א' הא מורידין עושין וס"ת לא אפשר דהא בשני דפין נינהו אי' למימר מדלא קא נקטי בגמרא דילן ש"מ ס"ל נכתבין בב' דפין ועוד אפילו מזוזה אם כתבה בב' דפין ודבקה כשרה וס"ת שבלה אם דבק פרשה לפרשה בדבק כשרה הא בשני עורות ובשני דפין פסולה ומשום הני טעמא ליכא לאפוקי מהלכתא וכיון דלא [דף נה טור ב] איפסיקא הלכתא בהדיא נקטינן לחומרא ותפלין על הקלף ומזוזה על הדוכס' ואני אומר שינה בזה ובזה פסול וקלף במקום בשר ודוכס' במקום שיער ואי כתב תפלין אקלף במקום שיער פסולה ואיכא מ"ד מדקאמר תנאי היא משמע דהאי שינוייא לאו שינוייא היא וכי קתני שינה בזה ובזה לאו אמקום שיער ואמקום בשר קאמר דלא מיפסל אלא אקלף ואדוכסוסטות דפסל אם שינה בין בתפלין בין במזוזה ופירש"י ורבוותא קלף [דף נה טור ג] ודוכסוסטות דכשרה ה"מ במעובד והכי מוכח מדגרסינן במגילה על הדפתרא עד שיכתבנה על הספר ובדין דיליף כתיבה כתיבה כתיב הכא ויכתוב וכתיב התם ואני כותב על הספר בדיו הלכך במזוזה נמי דיליף כתיבה כתיבה על הדפתרא נמי פסולה וקלף ודוכסוסטות דאיתמר בגמרא בעי קמיח ועפוץ ומסתברא דעפוץ לאו דווקא אלא עיבוד דומיא דעפוץ ומנהגם לעבד בעפצים ובכמה מקומות מעבדין בהם עכשיו ועבוד שלנו יפה כמותן והיינו דאמרינן בס"ת שלא יתפור ואוקמי דלא עפיצן דכל שיש בו עיבוד אחר אלא שאין העור רך כעיבוד העפצים אין התפירה יפה בו וכתב רבינו שרירא הא דאמרינן גבי ס"ת בקלף איני יודע טעה בו אדם גדול שאמר הוא דלא דייק ולא הוא אלא דייק בלשון חכמים זיפא דלא מליח ודלא קמיח ודפתרא דמליח ודלא קמיח איקרי קלף וק"ל הא מגילה פסולה על הדפתרא דילפינן כתיבה ובתפלין ובמזוזה נמי ליפסול ועוד הא דאמרינן ג' עורות הם וקחשיב דפתרא ושיעורו כדי לכתוב את הגט ואי דפתרא היינו קלף הא אמרינן קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפלין אלא לאו ש"מ דקלף לאו היינו דפתרא אלא כדפי' דקמיח ועפיץ וכ"כ רש"י ז"ל במס' גיטין דקלף קמיח ועפיץ וג' עורות הן וקלף לא איקרי עור ומיהו ק"ל מ"ט קריוה רבנן עור דקתני כותבין על ד' עורות ומניחין הד' בעור אחר דהא ג' עורות הן ולא ד' ונימא ג' עורות הן וצ"ע. והשתא אצטריך לפרושי מהו קלף ודוכסוסטות וגויל ושמעתי שהקלף הנקלף נקרא בלשון יון דוכסוסטות שנגרד ב"פ אחד במקום בשר כמו שגורדין העבדנין ואחד במקום של שיער כגון שגורדין ממנו ולישנא דדוכסוסטות דו שנים כסוסטות גרידה והקליפה שנוטלין ממנו הוא הקלף וכן מצאתי בשם ר' האי וכותב על הקלף במקום שיער והם הפנים הקלופים כנגד מקום השיער ועל דוכס' במקום בשר והן הפנים שכנגד הבשר [דף נה טור ד] ומזוזה ותפלין נכתבין במקום שנקלף ומנחא בה סימנא כבוד אלהים הסתר דבר ששניהם נכתבין במקום הסתר ולהאי פי' הרוצה לכתוב תפלין גורר מקום הבשר עד חציו שישאר הקליפה וכותב במקום הגרר וכן כותב מזוזות גורר השער כולו וכותב (על) מקום הגרר ורש"י פי' דוכס' שלא נטלה קליפתה העליונה וגויל מעובד בעפצים ולא בריר פירושא דילי'. ורבוותא פירשו עור שלם שאינו נקלף ומעובד כהלכתא הוא גויל ולשון גויל כדגרסינן אבני דלא משפיין וכשהוא נחלק לשנים הקלף הוא קלף והקליפה הוא דוכס' לפי שהוא הגרידה השניי' וכותב על הקלף במקום בשר ממש על דוכסו' במקום שער ממש ועל הגויל אינו כותב תפלין אפי' במקום בשר כדאמרינן לעיל תפלין אגויל מי כתבינן והלמ"מ שאין כותבין על הגויל אלא במקום שער כדגרסינן בירושלמי שיהא כותב על הגויל במקום שער ועל הקלף במקום נחושתו והכי מסתברא דאי קלף בקליפה עליונה גבי ס"ת דאמרינן קלף בכמה מניח דוכס' שהיא עב עיקר העור ושואל על הקלף דטפל היה לו לשאול דוכסו' בכמה ועוד מקום שער ומקום בשר לאו הכי משמע ומקום שער דהכא כמקום שער דגויל הוא והתם מקום שער ממש הוא שהרי גויל אינו קלף והלמ"מ שכותבין על הגויל במקום שער ועל הקלף במקום נחושתו כדאיתא בירושלמי ומקום בשר נמי דאמרינן לאו במקום נחושתו הוא. והלכך במזוזה גורד במקום בשר וכותב במקום שער ממש ובתפלין גורד מקום שער וכותב במקום בשר ממש. וחזינן לרבינו בה' תפלין דכתיב בשמיה נרתק תפלין מעור עגל הבר יונק של בן חמשים יום לא מליח ולא קמיח אלא מצה ואכתוב אותו בסוף. ת"ר ציפן זהב או שתלה עליהן עור בהמה טמאה פסול עור בהמה טהורה כשר אעפ"י שלא עבדן לשמן רשב"ג אומר אף עור בהמה טהורה עד שיעבדם לשמן ומסתברא קי"ל כרשב"ג דאביי ורבא דפליגי בהזמנה בפלוגתא דר"ג [דף נו טור א] ורבנן קמיפלגי כדאיתא בסנהדרין דאביי אמר הזמנה מילתא בהאורג בגד למת ובתפלין נמי דאם אזמניה אף על גב דלא צר ביה אסור למיצררי פשיטי דאמר כת"ק דאמר ע"ג עור בהמה טהורה אעפ"י שלא עבדן לשמן כשרה ש"מ מדאזמניה לעור לתפלין זמני' מילתא הוא דאמר כרשב"ג דאמר אף על גב דאזמניה בעי' עד דעביד מעשה בגופייהו דהיינו עבדן לשמן וקי"ל כרבא הלכך בעי עיבוד לשמן כרשב"ג וההוא דאתא לקמי' דר' אבוהו ואמר ס"ת שכתבתי לפלוני גוילים שלו לא עבדתים לשמן כו' ש"מ עבוד לשמן בעיא. למר רב כהן צדק כולהו רבנן לא עבדי תפלין אלא אקלף מעובד ועור הדפים שבו הבתים בעי נמי עיבוד לשמן ורש"י מפרש פלוגתא דאביי ורבא אליבא דתנאי איפכא דרבא ס"ל כת"ק דלא בעי' עיבוד לשמן ואנן כתבי' מאי דס"ל דכתיבא ועיבוד בעיא לשמן ע"י ישראל או ע"י א"י שיעבדן לשמן. ואמר אביי האי קליפה דתפלין צריך למיבדקיה דילמא אית ביה ריעותא דבעי כתיבה תמה וליכא ורב דימי מנהרדעי אמר א"צ קולמסא בדיק ליה. ת"ר כותבין תפלין על גבי עור בהמה טהורה וע"ג עור חיה טהורה ועל גבי נבלות וטרפות ונכרכות בשערן ונתפרין בגידין שכורכין עור הפרשה בשער ומניחין הדפים בבתים ואח"כ תופרין עור הבתים עם התחתון בגידין אבל אין כותבין לא ע"ג עור בהמה טמאה ולא ע"ג עור חיה טמאה ואצ"ל ע"ג נבלות וטריפות שלהן ואין נכרכין בשערן ואין נתפרין בגידין שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך וכותבין תפלין ע"ג עור של עוף טהור ואף על גב דאית ביה נקבים קמ"ל כדאמרינן במערבא כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב בעי מר"נ ב"י מהו לכתוב תפלין ע"ג עור של דג טהור א"ל אם יבא אליהו ויאמר אם פסקה זוהמתן אם לא אין כותבין אבל ע"ג עוף טהור כותבין ודווקא במעובד כהלכתן:

תוכן העניינים

ספר העיטור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה