ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי
סדר היום
בפ' בני העיר בחג דב' יום טוב הראשונים קורין בפ' המועדות שבתורת כהנים ומפטיר ביום ראשון הנה יום בא לה' וביום שני ויקהל אל המלך שלמה ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג. וגרסי' בפרק בתרא דסוכה ואנן דאית לן תרי יומי הכי עבדי' כלומר בצלותא דבעי' אנו למימר מוספי היום והקרבנות אינן שוין כשאר הימים ואין לנו לומר ביום טוב שני ב' פרשיות שנא' ובחמשה עשר יום. וביום השביעי שהרי אנו עושין חול אלא יש לנו לומר יום א' ובחמשה עשר יום. ויום שביעי בשביעי של ערבה. והתקין אמימר דמדלגי דיליגו. אומר ביום ראשון לחוש"מ במוסף ביום השני וביום השלישי. ולמחר ביום השלישי וביום הרביעי. ובג' ביום הרביעי וביום החמישי. וברביעי חמישי וששי. ובחמישי ששי ושביעי. וכי היכי דמדלגו בצלותא ה"נ לד' שקורין בתורה. וכן המנהג. בב' ימים הראשונים מפטיר קורא ובחמשה עשר יום כו'. וביום השלישי שהוא חוש"מ כהן קורא ביום השני. לוי ביום השלישי. וישראל ביום הרביעי. והרביעי קורא ספיקא דיומא ביום השני וביום השלישי. וברביעי כהן קורא וביום השלישי. לוי ביום הרביעי. וישראל ביום החמישי. הרביעי ביום השלישי וביום הרביעי. ובחמישי כהן קורא ביום הרביעי. לוי ביום החמישי ישראל ביום הששי. והרביעי ביום הרביעי וביום החמישי. ובששי כהן קורא ביום החמישי. לוי ביום הששי. ישראל ביום השביעי. הרביעי ביום החמישי וביום הששי. ובשביעי כהן קורא ביום הששי. לוי ביום השביעי. וישראל ביום הששי. והרביעי ספיקא דיומא ביום הששי וביום השביעי. ויש שקורין כהן ביום הששי לוי ביום השביעי ישראל ביום הששי והרביעי ביום השביעי ואינו ישר כי האחרון קורא ספיקא דיומא כשליח צבור במוספין וכן נהגו אבותינו. ואותן שקורין וביום השמיני אינו ישר שלא לעשות מחול קודש. ומנהג רבינו אלפסי ביום ראשון של חוש"מ כהן קורא ביום השני. ולוי ביום השלישי וישראל מה שקרא [דף צה טור ד] לוי ורביעי קורא ביום השני וביום השלישי וכן בשני כהן קורא ביום השלישי לוי וביום הרביעי ישראל מה שקרא לוי והרביעי ספקא. וכן בשאר הימים. ביום טוב אחרון של חג קורין במצות חקים ובכורות. ויש מקומות שמתחילין עשר תעשר שהיא זמן אסיפה ועוד ט"א מפני מה מתחילין מפני שיש בו המצוה הזאת. ויש שקורין כל הבכור ומנהגינו כל הבכור ואין אנו קורין עשר תעשר אלא כשחל בשבת ומפטירין ויהי ככלות שלמה ולמחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויהי אחרי מות משה כו'. ואר"נ בר אבא שבת שחל להיות בחוש"מ בין בניסן בין בתשרי קורא ראה אתה אומר אלי ומפטירין ביום בוא גוג ותנן בר"ח ובחוש"מ קורין ד'. גרסינן בנזיקין אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל. ואמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה החבילה י"א אין קורא לוי וי"א שקורא במקום ישראל ואמר אביי נקטינן אין שם לוי כהן קורא במקום לוי ודווקא אותו כהן אבל כהן אחר לא משום פגמו של ראשון ולוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם. ויש לפקפק על ברכת התורה שקרא כבר וחוזר ומברך שנייה ונראה שהיא ברכה לבטלה ואינו דומה לתפלין וסוכה שהרי היה בידו לקראותו בברכה הראשונה כל הפרשה שהרי ס"ת עמו. וי"ל קודם תקנה א"נ באתרא דליכא למיגזר משום הנכנסין ומשום היוצאין שהפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה וקורא ראשון ועומד ויושב ועומד וקורא כמה פעמים. ומסתב' בלא ברכה אבל רב עמרם אמר מברך בכל פעם ופעם ואינו נראה דעדיין לא היה תקנה משום הנכנסין והיוצאין ועכשיו לא יקרא אותו במקום לוי ואפי' עומד ויושב דברכה לבטלה היא ואומר אני החזן יאמר יעמוד ישראל במקום לוי ואין בו חשש. א"נ יעמוד כהן במקום לוי ושמעתי שיש מקומות בפרשת נשא כהן קורא פרשת ברכת כהנים במקום ישראל ואין לו חשש. שלחו ליה בני גלילי לר' חלבו אחריהן מי קורא פרנסין הממונין פרנס הממונה על הציבור ואחריהן [דף צו טור א] ראשי כנסיות וכל אדם. רבה ור' יוסף דאמרו תרווייהו אין קורין בחומשין בביהכ"נ מפני כבוד הציבור תוספתא קטן מתרגם ע"י גדול אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם ע"י קטן. ראש הכנסת לא יקרא עד שיאמרו לו אחרים קרא שאין אדם מבזבז לו. בפ' שלשה שאכלו מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך ומן הקורא שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול כיצד יעשה ימעך את קולו ויקרא. בפ' אלו נאמרין אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הציבור וגרסי' אמר רבה בר"ה כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפילו בדבר הלכה. והא דאמרינן בברכות ר' ששת מהדר אפי' וגריס אמרו רבוותא דווקא ר"ש שתורתו אומנותו אבל כ"ע לא. וא"ר תנחומא אמר ריב"ל המפטיר אין מפטיר עד שיגלול ס"ת. א"ר שפטן אר"י הגולל ס"ת יעמידנו על התפר. וא"ר שפטן עשרה שקראו שבעה שקורין ומפטיר וש"ץ ומתרגם ואמר רב שפטיה הגולל ס"ת גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים. קבלנו כשהוא גוללו במטפחת פני הכתב עומד כנגד הגולל לכבודו וכשהוא הופכו ועומד פני הכתיבה כנגד ש"ץ וכן המנהג א"ר ינאי משמיה דר' ינאי רבה יגלול מטפחת ואל יגלול ס"ת. גרסי' במגלה הקורא את המגלה עומד ויושב ותניא משא"כ בתורה מנ"ל דכתיב ואתה פה עמוד עמדי קראה א' קראוהו שנים יצא תנא משא"כ בתורה. ת"ר בתורה אחד קורא וא' מתרגם ובלבד שלא יהא א' קורא ושנים מתרגמין ובנביא מותר ובלבד שלא יהיו שנים קוראין ושנים מתרגמין וגרסי' התם הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתרגם יותר מפסוק א' ובנביא ג' ושדרו ממתיבתא א' ושנים ושלשה. ומנהג קדמונינו לקרוא ג' פסוקים מתחלה ואח"כ מתרגם ואח"כ קורין א' [דף צו טור ב] א' ומתרגם ועכשיו נהגו לקרוא כל ההפטורה א' א'. ירושלמי כשם שנתנה באימה כו' אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם כו':
נשלם סדר סוכה ולולב. תהלה לאל גומר עלי ברוך הוא: