אור ברסלב
ספר העיטור הלכות יום טוב › מחלוקת כ'

ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי

הלכות יום טוב · מחלוקת כ'

מחלוקת י"ט

אין זוקפין את המנורה ביום טוב כדב"ש מאי קעביד הכי במנורה של חוליות עסקי' משום דמיחזי כבונה ופיר"ח טעמייהו דב"ש דאמרו יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים וב"ה מתירין דאין סתירה ואין בנין וקשיא לרבוותא דאמרי' במס' שבת במנורה של חוליות בין גדולה בין קטנה אסורה ומוקמינן לה כגון שצריך אומן להחזירה תוספתא של בית ר"ג לא היה זוקפין את המנורה ביום טוב. ומעשה שנפלה מנורה בלילי יום טוב ברומי לפני ר"ג וזקנים עמד ר"ע וזקפה א"ל ר"ג מה לך שאתה מכניס ראשך בין המחלוקת א"ל למדתנו רבינו אחרי רבים להטות אעפ"י שאתה אוסר והן מתירין הלכה כמרובין אמר ר' יהושע משום ר"ג מטלטלין מנורה ביום טוב אבל לא זוקפין והלכה כב"ה. עולא איקלע לבי רב יהודא קם שמעי' וזקפי' שרגא איתבי' הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה ומכבה אסור ביום טוב א"ל לאו אדעתי' אמר רב יהודא קונבא שרי ופי' רבינו אלפסי בהלכותיו ואינו דומה למסתפק ממנה שאין העצים מחוברים לה בעי מני' אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר מפני ד"א א"ל אפשר בבית אחר אין לו בית אחר ואין לו לעשות מחיצה ואין לו לכפות עלי' כלי מאי א"ל אסור אותבי' אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליו ואם [דף קמט טור ד] בשביל שלא יתעשן הקדירה מותר. נס"א דר"ח ודרבי' אלפסי ההיא דר"י הוא דאמר לכם לכל צרכיכם כו' קאמינא אנא לרבנן ולכבות את הדליקה במקום דליכא סכנת נפשות מאי א"ל אסור וההיא דבקעת ר"י הוא. וכ' רבי' אלפסי ש"מ דלית הל' כהא מתני' ואסור לכבות את הבקעות כלל וסמך רבי אהא דאומר הלכה כר"י ואין מורין כן. ומסתבר' ההיא ר"י היא דאמר מלאכה שא"צ לגופה פטור עלי' וגבי יום טוב מותר לכתחלה ולכם לכם ולכל צרכיכם לא שייך באבוד ממון. ובנוסחא דילן ר"ש היא דאמר דבר שאין מתכוין מותר. ירוש' בקעת סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס ותני אין מכבין את הבקעת כו' ואם בשביל שלא יתעשן הבית והקדירה מותר. א"ר חנינא בשאין שם אויר אבל אם יש שם אויר משליכו לאויר ודיו וא"ר נסא ויאות כן אין אמרין הדין קילוריתא שרי למישרף מינה ומכחיל מינה ביום טוב אתמהתא פי' א"כ שבשביל שלא יתעשן הבית והקדרה מותר נאמר שמותר לכחול את העין א"ר מונא כאן לשמור כאן לרפואה והכי מוכח בגמרא דילן דמקשינן מהא דבקעת לאביי דאמר אסור לכחול את העין וכר"י איפסק לה באין עושין פחמין א"ר איסו ויאות כו' תוספתא לא יתן אדם תבן ע"ג בקעת בשביל לשברה אבל מכניסה באור ושברה בעי מני' מאמימר מהו לכחול את העין ביום טוב כגון סוף אוכלא ופצוחי עינא א"ל אסור וה"מ מישראל אבל מא"י שרי דאמימר שרי למיכחל עינא ביום טוב ואית דאמרו אמימר גופיה כחיל עינא מא"י וא"ל רב אשי מה דעתיך דאמר עולא כל צרכי חולה נעשין בשבת ע"י א"י ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומר לא"י ועושה ה"מ דלא קמסייע בהדין מר הא נמי מסייע בהדי' דקא עמוץ ופתח [דף קנ טור א] א"ל איכא רב זביד דקאי כוותי' ואמרו ליה מסייע אין בו ממש וה"מ במקום צער. אמימר שרי למיכחל עינא ביום טוב שני של ר"ה ולית הלכתא כוותי'. ש"מ ביום טוב שני של גליות מותר. בפ' המביא אין פוחתין את הנר ביום טוב מפני שהוא עושה כלי ירושלמי לפסים סתומין מעיו"ט ופתחים ביום טוב מפני שהוא כמכסה כלי ביום טוב. רשב"ג מתיר ואין חותכין את הפתילה לשנים אבל חותכה באור ומ"ש בסכין דלא דקא מתקן מנא. באור נמי דקא מתקן מנא. תנא חייא חותכה באור לפי שתי נרות. ורישא בצריך לשתיהן אמר רב נתן בר אבא מוחטין את הפתילה ביום טוב מאי מוחטין אר"ה בר שלמיא עדוי חושכה. תני בר קפרא ו' דברים נאמרו בפתילה ג' להקל וג' להחמיר אין גודלין אותה לכתחלה ביום טוב. ואין מהבהבין אותה באור ואין חותכין אותה לשתים. ג' להקל ממעכה בידו שורה בשמן וחותכה באור לפי שתי נרות. גרסי' בפ' כירה מניחין נר ע"ג דקל בשבת. ואין מניחין נר ע"ג דקל ביום טוב. מ"ט שבת בדיל מני' לא אתי לאשתמושי במחובר. יום טוב דלא בדיל מינה אתי לאשתמושי במחובר:

תוכן העניינים

ספר העיטור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה