ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי
הלכות יום הכיפורים · נעילת הסנדל
אמר רבב"ח אמר ר"א מהו לצאת בסנדל של שעם ביוה"כ עמד ר' יצחק בר נחמיני על רגליו ואמר אני ראיתי את ר' יהושע שיצא בסנדל של שעם ביוה"כ ואמרו ליה בתענית ציבור מאי א"ל ל"ש ר' יהודה נפיק בדהיטני אביי נפיק בדהוצי רבא נפיק בדכולהו לבר מדהוצי נ"א בדיקולי פירש עשב. לרש"י בכלי של בשמים רבה בר"ה כריך סידרא אכרעי' ונפיק קסבר תענוג דלאו מנעל מותר והני בולברין לאו מנעל נינהו אבל מנעל בין שהוא של תענוג בין שאינו של תענוג אסור ומסתברא כנוסחא דילן רבא נפיק בכולה ופרכינן אדאביי דנפיק בהוצי מדתניא הקיטע יוצא בקב שלו כו' ומשני אביי הוצי לאו מנעל הוא והתם משום דאיכא כתיתין ומשום תענוג ומקשי רבא ומתרץ לה לעולם מנעל הוא וטעמא דנפשיה דלא נפיק ובשבת בהא פליגו וכו' אבל בסנדל של שעם ליכא למ"ד מנעל היא ומותר כסהדותא דר"י ב"נ וכסהדותא דרבה בר' חייא בת"צ וכן הלכתא דליכא מאן דפליג ובהוצי נמי קי"ל כרבא דמנעל הוא ואסור ובשבת בהא פליגו מ"ס גזרינן ומ"ס לא גזרינן. והאי דאמר רבא בפ' מצות חליצה מדרישא ר"מ לא האי מגין ולא האי מגין לדבריו דשמואל קאמר התם דס"ל במנעל ולא במנעל פליגו ולדידיה לא ס"ל. וכתב בעל הלכות היכי דמפיק א"נ בעי למיזל לדוכתא דציבורא א"נ אפיקו לבושא וקא דחיל למיעל בלא מסאני או מן עקרבא או מן ריחשא שרי למיכרך מידי אכרעיה ואפיק כל צרכי דאמר שמואל כל מחמת עקרבא מותר ומסתברא מחמת עקרב אפי' מנעל מותר ושמואל דאמר אם מחמת עקרב מותר אב"ע קאי וה"ג והחיה תנעיל את הסנדל מ"ט משום צינה וא"ש אם מחמת עקרב מותר ואית דגרסי ושמואל אמר אם מחמת עקרב מותר וליתא ומסתברא סתם חיה ל' יום וחולה כדגרסינן חיה שלשה ושבעה [דף קז טור ב] ושלשים אית תנאי תנא יוצאין באונפליא של עיר ר"י בר נחמן סליק לגבי דריב"ל בלילא צומא רבא נפיק לגביה לביש סילותי' א"ל מהו כן א"ל אסתניס אני. ת"ר תינוקת מותרין בכולן חוץ מנעילת הסנדל מ"ט הנך דלאו רבותייהו גזרו רבנן אכילה ושתיה וסיכה דהיינו רבותייהו לא גזרו ביה רבנן דאמר אביי רבותי' דינוקא חמומא ומשחא גדל פורתא בעיתא בכותחא אבל מחנכין אותן שנה ושתים כדאיתה לקמן: