אור ברסלב
ספר העיטור הלכות חנוכה

ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי

הלכות חנוכה

הלכות מגילה

[דף קיד טור א] פרק במה מדליקין דף כ"א ע"ב מצות חנוכה מד"ס תנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי חנוכה אינון דלא למספד בהון שכשנכנסו יוונים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה [דף קיד טור ב] יד חשמונאי יצאו ובדקו ולא מצאו אלא פך של שמן שמונח בחותמו של כ"ג ולא היה בו אלא להדליק יום א' ונעשה נס והדליקו בו ח' ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום יום טוב וקראוהו חנוכה ות"ר [דף קיד טור ג] מצות נר חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין בש"א יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ובה"א ביום ראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו מעלין בקודש ולא מורידין. ת"ר נ"ח מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעלי' מניחו בחלון הסמוכה [דף קיד טור ד] לר"ה ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו ודיו ואחר שנהגו על הסכנה נהגו ומי שיכול להניחה מבחוץ מניחה מבחוץ ואם לאו על פתחו ונהגו להדליק נ"ח בביה"כ ויש מקומות שנהגו על הפתח ויש שמניחין בבה"כ באמצע. אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי אדם חשוב הוא אף על גב דאיכא מדורה צריך ואפי' איכא נר [דף קטו טור א] אחרת אסור להרצות מעות כנגד נ"ח כדלקמן אמר רב כהנא משמיה דרבא נ"ח שהניחה למעלה מכ' פסולה כסוכה וכמבואר אמר רב נ"ח מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח היכי רב אחא בריה דרבא אמר מימין ורב ירמיה מדפתי אמר משמאל כדי שיהיה מזוזה בימין ונ"ח בשמאל ובהלכות ובעה"ב [דף קטו טור ב] בטלית מצויצת ביניהם. אר"י אמר רב אסור להרצות מעות כנגד נ"ח שלא יהא מצות בזויות עליו ודווקא תשמיש חול אבל תשמיש קדושה שרי אמר אביי כל מילי דרב עביד כרב לבר מהני תלת עביד כשמואל מחזרין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כר"ש בגרירה וכן הלכתא ואסיקנא הדלקה עושה [דף קטו טור ג] מצוה ולא כלום לאו משום דהנחה עושה מצוה אלא הרואה אומר לצרכי' הוא דנקיט ליה ואריב"ל עששית שהיתה דולקת [דף קטו טור ד] והולכת כל היום כולה למו"ש מרבה ומדליקה ש"מ הדלקה עושה מצוה הלכך הדליקה חש"ו לא עשה ולא כלום ומסתב' כשלא [דף קטז טור א] הגיע לחינוך אבל הגיע לחינוך איכא מנהגא ואזלינן בתר מנהגא גרסי' במגילה אשה וודאי מדליקה דאריב"ל [דף קטז טור ב] נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס אמר רב ששת אכסנאי שלא נשא אשה חייב בנ"ח ואפי' שכיר [דף קטז טור ג] ומלמדי תינוקת ואמר ר"ז מריש הוה משתתפנא בתר דנסיבנא אמינא השתא וודאי ל"צ דקא מדליק עלי בגו ביתאי ש"מ אנשים הרבה בחצר א' משתתפין בשמן יוצאין כלן בנר א' והכין שדרו ממתיבתא אבל להידור מצוה נר לכל א' וא' על פתח ביתם ואי פתח חד בבא לנפשיה מחייב לאדלוקי משום חשדא אר"ה חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות. אמר רבא לא אמרן אלא משתי רוחות אבל מרוח א' אינו צריך ולחשדא דעלמא לא חיישינן אלא משום חשדא דברייתא דזמנין דחלפי בהא ולא חלפי בהא אמר כי היכי דבהאי פתחא לא אדליק בהך פתחא לא אדליק. א"ר יצחק נר שיש לו [דף קטז טור ד] שני פיות עולה לשני בא' פי' כגון למהדרין נר לכאו"א לכל אנשי חצר. אמר רבא מילא קערה שמן והקיפה פתילות כפה עלי' כלי עולה לכמה ב"א לא כפה עלי' כלי עשאה כמדורה ואפי' לאחד אינו עולה ומסתב' הנ"מ שלא הרחיקו זמ"ז עד כאצבע אבל אם הרחיקם עד כאצבע אינו כמדורה ויצא. א"ר מתנה אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת אר"י מ"ט דרב כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה. והא דתניא מצותה משתשקע החמה. ועד שתכלה רגל מן השוק לא דהדר מדליק לה אלא [דף קיז טור א] אי לא אדליק מדליק. אי לשיעורא נותן בה שמן כשיעור הזה. ואר"נ מכבה ומדליקה בלילה אחרת ושלחו ממתיבתא אם הצריך לה אחר שכלתה מכניסה ומשתמש לאורה ומותר כשלבו"כ נ"ח שהותיר בה שמן כך שנו חכמים הותיר [דף קיז טור ב] ביום ראשון מוסיף ומדליק ביום שני וכן שאר הימים הותיר ביום ה' עושה מדורה ושורפה בפ"ע שכיון שהוקצו למצותו מלהשתמש ממנו. אמר ר"ח בר אשי אמר רב המדליק נ"ח צריך לברך ור' ירמי' בר אבא אמר הרואה נ"ח צריך לברך. [דף קיז טור ג] מאי מברך אר"י ביום ראשון מברך ג' להדליק ושעשה נסים ושהחיינו והרואה מברך ב' שעשה ושהחיינו מכאן ואילך מדליק מברך ב' והרואה מברך אחד ורואה דווקא שעומד בקרון או בספינה שלא הדליק בביתו. מאי מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה היכן צונו רבי אויא אמר מלא תסור. ר"נ אמר משאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ואמר רבא הזהיר בנ"ח הוויין לו בנים ת"ח אמר רבא נר ביתו [דף קיז טור ד] ונ"ח נר ביתו עדיף משום שלום ביתו נ"ב וקידוש היום נר ביתו עדיף נ"ח וקידוש היום איזה מהן עדיף בתר דמיבעיא הדר פשטי' נ"ח עדיף משום פרסומי ניסא וקידוש אפשר דמקדש אריפתא ובליל שבת מדליק תחלה של חנוכה ואחריו של שבת ובהלכות אי אדליק של שבת ברישא איתסר לאדלוקי של חנוכה דהא קבלי' לשבת עילווי' וכל ח' ימי החנוכה צריך לגמור את ההלל כדאמר ר"נ משום ר"ש בן יהוצדק [דף קיח טור א] י"ח ימים בשנה יחיד גומר בהן את ההלל. וברירנא לה בהלל ואיבעיא מהו להזכיר של חנוכה בברהמ"ז ואסיקנא אינו מזכיר ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה ואסיקנא נמי התם מזכיר במוספין דיום הוא שנתחייב בארבעה תפלות:

סדר היום

גרסינן במגילה בחנוכה קורין בנשיאים ג' בכל יום ומפטיר בנרות דזכרי' ונהגו לקרות [דף קיח טור ב] פרשה נשיאים עד סוף הסדר ויש שמוסיפין ומתחילין וקורין בהעלותך בפ' ראשונה ומנהג יפה הוא וא"ר יצחק ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין ג' תורות וקורין ו' בענינו של יום וא' בשל ר"ח וא' בשל חנוכה חל להיות בחול קורין ג' בר"ח ורביעי בחנוכה: ומי שעשה נסים לאבותינו הוא יפרוס סוכת שלומו עלינו ועל כל ישראל אמן:

נשלם סדר חנוכה ת"ל.

תוכן העניינים

ספר העיטור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה