אור ברסלב
ספר העיטור ב"ג"ז"ע › אות ג - גט

ספר העיטור· רבנו יצחק ב"ר אבא מרי

ב"ג"ז"ע · אות ג - גט

אות ב -ביטול מודעי

[דף ג טור ב] גט והלכות בחמשה מקומות האחד על הכתיבה במאמר השני בכתיבת השטר השני בפסלות גוף הגט במאמר ח'. השלישי באות שי"ן בשלישות. הרביעי בקבלת האשה עצמה. כדתניא הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצירה הרי זו מגורשת וקי"ל גיטה וחצירה באין כאחד וכדעולא דאמר והי' שעומדת בתוך ביתה או בתוך חצירה דכיון דחוב לה אין חבין לאדם אלא בפניו כדפי' רב אשי בפרק' קמא דב"מ הילכך בעינן שתהא נעורה ולא ישינה והיכא דזרקו לחצר חבירו ואח"כ קנאתו פסול משום חצירה הבאה לאחר [דף ג טור ג] מיכן. אבל זרקו בחצירו ואח"כ הקנתו לה החצר מגורשת כדאיתא בפ' שני וכדאמר' ההוא שכיב מרע דכתב גיטא לדביתהו בפניא דמעלי שבתא לא איספיק למיתבה ניהלה וכו' ופי' רבי' משום דגט לאו בר טילטול הוא וקשיא לי מכדי טילטול וקנין החזקה תרוייהו אסירי מדרבנן מ"ש קנין החזקה דשרו ומ"ש טילטול דאסירי. ומסתברא דגיטא הוה בדוכתא דלא אפשר למיתבה ניהלה דרשות הרבים מפסיק ביניהן וסופר הוא שכתבו והניחו שם הא לאו הכי שרי לטילטוליה ולמיתביה ניהלה דהא ביטול רשות לב"ש אסור בשבת משום דמקנה רשותא הוא וקנין אגב קרקע נמי מקנה רשותא הוא ואפ"ה משום עגונא אקילו בה רבנן טילטול נמי משום עגונא אקילו בה רבנן ומעשה בא לידי והתרתי וכן פי' גאון שלא היה שם ועיקר זרקו לה לתוך חצירה או לתוך חצירו. אפילו עמה במיטה אינה מגורשת. אמר רב לא שנו אלא במיטה שלו אבל במיטה שלה מגורשת ודוקא במטלטלין דגביהי עשרה ואף על גב דאיכא מקום רגלי המיט' מקום כרעי המטה לא קפדי אינשי לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת אמר לה כנסי שט"ח זה או שמצאתו מאחוריו קורא והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הרי זה גיטיך וכו'. היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת היכי דמי קרוב לה כל שתשוח ותיטלנו ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטא לידה וכתב ר"ח קיבלנו מרבוותא אפי' זרקו לה בחצר לא משתרי' לעולם עד דמטי גיטא לידה דגרסינן בירושלמי החוור שבכולן עד שיתננו לידה. ומילתא תמיה' הא דירושלמי וגמר' דילן לאו חדא מילתא היא ואת לא תעביד עובדא ברשות הרבים קאמר שמא יאמר על רחוק קרוב אבל בביתה או בחצירה ליכא מאן דאסר וכולהו שמעתתא הכי איתנהו דמסתברא דמשתריא לעלמא אבל ברשות הרבים עד דמטי גיטא לידה אבל תוך [דף ג טור ד] ארבע ברשות הרבים צריכה חליצה וצידי רשות הרבים וסימטא כרשות הרבים דמי לחומרא ובעל מתיבתא כתב את לא תעביד עובדא ברשות הרבים עד דמטי גיטא לידה וכן הילכתא וכן לענין הקידושין ודוקא בחצר דקביע אבל חצר מהלכת כגון עבד לא מיגרש' לה עד דכפית ליה והוא ישן דאמר רבא כתב לה וכו' ואמ' רב חסדא גט בידה ומשיחה בידו רואין אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת דבעינן כריתות ואם לאו מגורשת ב"ש אומ' פוטר אדם אשתו בגט ישן וב"ה אוסרין אמר ר' אבא אמר שמואל אם נישאת לא תצא ואיכא דאמרי אם נתגרשה תינשא לכתחילה כתב לשם מלכות שאינה הוגנת וכו'. ואנן השתא דמנינן לבריאת עולם לכתחילה מותר כדפרשי' במאמר ראשו ובכולו הולד כשר מדרבנן חוץ משינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה כתב הסופר וטעה ונתן שובר לאיש וגט לאשה והן נתנו זה לזה לאחר זמן הרי זה גט יוצא מיד האיש ושובר מיד האשה ר' אלעזר אומר אם לאלתר יצא אינו גט ואם לאחר זמן יצא הרי זה גט דכיון שלא הוציא לאלתר קינוניא עשו והחליפו ומשהוחזקו הגירושין בפני עדים מגורשת היא כדאיתא בירושלמי לקמן וסוגיא דשמעתא כר"א וקי"ל כוותיה ואיכא מ"ד בשל תורה הולך אחר המחמיר. וכתב רב אלפס מסתברא כרב אדא בר אהבה דלא סמכינן אשינויא דפריק שמואל. ירושלמי מה אנן קיימין אי בשלא טעה אף רבנן מודו אי בשטעה אף ר' אלעזר מודה אא"כ אנן קיימין בסתם ר' אלעזר לא חשש שמא טעה ורבנן חששין שמא טעה. אמר שמואל נתן נייר חלק ואמר לה הא גיטיך פסולה לכהונה חוששין שמא במי מילין כתבו. ובדקינן ליה במיא דנרא אי לא פליט לאו כלום הוא ואי פליט חוששין. ותניא הרי זה גיטיך נטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר לה שטר פסים הוא מגורשת. ירושל' כיון שהוחזקו גירושין [דף ד טור א] בפני שנים לא כל הימנו לפוסלה. ואוקימנא בדקריוה סהדי ובתר הכי עייליה לידיה ואפקיה דלא חיישי' לאיחלופי. ומסתברא לן מדאיצטריך ליה לשנויי הכי ולא קא משני בדלא קריוא ואפ"ה כשר. ש"מ דהא דאמרי צריך למיקריה אי לא קריוה פסול. והא דאמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטיך פסלה מן הכהונה משום ריח גט הפוסל בכהונה הוא דקאמר ולא בריר לן מאי טעמא לא אייתי לה הרב אלפס דההוא עובדא דההוא דזרק גיטא לדביתהו ביני דני ואשתכח מזוזתא וכו'. אבל תרי מדההיא הוה האי נמי הוה. חששא הוא ופסולה לכהונה ואיכא מ"ד דאי לא קריוה סהדי כשר. מיהא דגרסי' לעיל נתן גט לאיש ושובר לאשה וכו' עד אם לאלתר יצא אינו גט ואם לאחר זמן יצא הרי זה גט ולא היא. דהתם איתיה גיטא קמן ולא חיישי' אלא לאיחלופי ואף על גב דלא קריה כשר. אבל כי ליתיה קמן איכא למיחש שמא שטרא אחרינא הוא ופסול ההוא דעאל לבי כנישתא דאבי גובר שקל ספר תורה יהב לה לדביתהו אמר לה הא גיטיך למאי ניחוש לה אי משום כריתות איתה לגיטא. וה"ה לגירשתי ולכל לשון כריתות. ואף על פי שכתב בו עניינים אחרים. כיון שכתב בו שמו ושמה ואמר לה הרי זה גיטיך. יש לחוש לגירושין ומגורשת מספק. כתב לגרש את אשתו ונמלך ב"ש אומ' פסלה מן הכהונה וב"ה אומר אף על פי שנתנו לה על תנאי ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה ירושלמי ר' יוחנן בשם ר' ינאי אין בה אלא משום זיהום כהונה ואין ב"ד מזהמין אותה. עבד ר' חייא עובדא כב"ה. אמר ליה מה ראית להכניס עצמך לספק זה המרובה. אמר ליה ר' שמעון בר יוחאי הוה עמי וקרא עליהון טובים השנים מן האחד. בפ' בתרא יצאה שמה בעיר מגורשת הרי זו מגורשת. מדקא מקשינן בגמ' מגורשת. ואסרינן לה אגברא ולא קאמר למישרה לעלמא ש"מ משום קלא שריא. ומתני' לחומרא. ואמר רב אשי כל קלא דלא איתחזק בבי דינא לאו קלא הוא שהן חוקרין הדבר פלוני מהיכן שמע מפלו' ופלו' מפלו' והלכו למדינת הים ילמדנו רבינו יצא קול איש פלו' כהן כתב לגרש את אשתו והרי היא יושבת תחתיו ומשמרתו. מהו שלח להו תצא והדבר צריך למוד. ומאי תצא דקתני משני. גרסי' מערכין בפ' האומר משקלי עלי. מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה כו' עד קמ"ל עד דאמר בטלתיה הילכך לית ליה לממסר גיטא עד דמבטל [דף ד טור ב] לה בעל כל מודעא דמסר וכתב הרב המחבר צריכין העדים לקנות מן הבעל בשעת ציווי הגט קנין בביטול כל מודעי דמסר. וכותב שטר בפני עצמו קנו מינאי בדלא אניסנא דכל מודעי ותנאי ומודעי דנפקין מיגו מודעי דמסירין ליה אנא פלו' בן פלו' על גיטא דפלו' ליהוון בטילין ומבוטלין בכל לישנא דאמור רבנן דמיבטלי בהון מודעי ומסתברא דקנין שופרא ואי לאו דחזינא לכולהו רבוותא קמאי בהאי אמינא למיכתב ביטול מודעי בגו גיטא וחזינא דאית שילו קמאי בהאי. תשובה לגאון דלא צריך קניין. ומודעא דגט ומתנה הוא כגון שאמר לעדים דעו שאני כותב גט לאשתי. או מתנה לפלו'. ואין דעתי נכונה לזאת. הגט והמתנה הרי אלו הדברים מבטלין הגט אא"כ אמר בפני עדים ביטלתי המודעא ואין צריך קנין לא כשנתן רשות לסופר לכתוב ולא ביטול מודעי. וכן הילכתא וכן כתב רבי' האי דאין צריך אלא בפיו מבטל המודעא ודאי לכתחל' תיקנו שמבטל המודעא ואם לא מסר מודעא ולא ביטל מודעא הגט כשר:

כתב בכך וכך למיניינא דרגילנא למימנא במתא פלו' אנא פלו' בן פלו' דממתא פלנית וכל שום וחניכא דאית לי ולאבהתיי ולאתרי ולאתריהון דאבהתיי צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא בביטול כל מודעי ופטרית ותרוכית ושבקית יתייכי ליכי אנת פלנית בת פלו' וכל שום וחניכה דאית ליכי דתהוייין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין ואנש לא ימחה בידייכי מיומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן דיהוי ליכא מינאי ספר תרוכין ואיגרת שיבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל: ראובן בן יעקב עד: אליצפן בן עוזיאל עד.

לרבינו חננאל צריכין עדי הגט לכתוב כתב ידן קרוב לכתב הגט כדי שיהו נקרין עמו ומסתברא כי היכי דלכתחלה כתבינן איש פלוני בן פלוני ולא כתב עד כשר בפרק הניזקין מעדותו של ר' אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לאשתי וחזר ואמר כנסי שט"ח זה מגורשת ש"מ דלא בעינן שיאמר לה הא גיטי. ולא בטיל ליה עד דמבטל ליה בפי' באפי סהדיך ומסתברא דקאמר לעדים דווקא ראו גט זה הא לא אמר לעדים ואמר לזה כנסי שט"ח זה אפי' עסוקין באותו ענין צריך שיאמר לה הא גיטיך ולא בטיל. הא נתן מסתמא בידה לא צריך למימר לה הא [דף ד טור ג] גיטיך. והא דגרסינן בפרק הזורק שאינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך דוקא שבא לידה בלא הכשר כגון שלפתו מאחוריו או נתן בידה והיא ישינה או כגון שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני בעינן שיחזור ויתננו לה. ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אבל נתן ביד או ביד שליח. ועסוקין באותו ענין. אין צריך למימר לה מידי אלא שיתן הגט בידה. או ביד שליח להולכה או לקבלה אבל עסוקין באותו ענין אפילו מענין לענין ובאותו ענין צריך לפרש כדאיתא בירושלמי צריך שיאמר לה זו גיטיך ובתיקון הגט לרבינו כשנותן לשליח בין לקבלה בין להולכה או התקבל גט זה או הולך גט זה לאשתי והרי את מותרת לכל אדם. והמוליך יאמר הא גיטיך והרי את מותרת לכל אדם. ויש לי לעיין למה לי הרי את מותרת לכל אדם ונהגו לכתוב בו י"ב בגמטור ומפרשי טעמא כנגד ג' שיטין בין כל ספר וספר של חומש והן י"ב שיטין ולכך נקרא כריתות. ולפי המנהג צריך לדקדק לכתחילה ואם הוסיף או פיחת אין בכך כלום. וכפילא דלישנא לא נהירא לן אלא לכתוב בדלא אניסנא וכדו נטרית ותרוכית ושבקית יתייכי ליכי אנא פלונית בת פלונית וכל שום וחניכא דאית ליכי ולאבהתייכי דהוית אינתתי מן קדמת דנא דתהווייין רשאה ושלטאה בנפשייכי ואי אית ביה מחקא וטעותא מקיים ליה:

תוכן העניינים

ספר העיטור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה