ספר הנקוד (תרגום ראבע, מהדורת נוט)· רבי יהודה חיוג'
שער יד
שער השוא הנע והנח
עתה אחל לבאר דרכי השוא, כי הם נעלמים מדעת בני אדם. דע כי ענין השוא על שני דרכים: נח ונע. ודע כי כל שוא שהוא באחרית המלה לעולם הוא נח, כמו בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית א א), כי תי"ו בְּרֵאשִׁית ומ"ם אֱלֹהִים וצד"י הָאָרֶץ נחים. ולא הוצרכו המדקדקים לעשות שוא תחתיהם, כי לא יעלה במחשבת איש שיתנועעו. הלא תראה כי אֵלַיִךְ, עָלַיִךְ, ישימו תחת הכ"ף שוא עבור שלא יתדמו למלות הזכרים. וכן תחת אָמַרְתְּ ושָׁמַרְתְּ שהם לשון נקבה, שלא יתדמו לאָמַרְתָּ ושָׁמַרְתָּ שהם זכרים.
ודע כי כל שוא כי יהיה זה אחר זה באמצע המלה, הראשון יהיה נח והשני נע, כמו וַיִּשְׁמְעוּ (בראשית ג ח), וַיִּשְׁמְרוּ (תהלים נט א), וַיִּשְׁכְּרוּ (בראשית מג לד), וַיִּצְבְּרוּ (שמות ח י), מִשְׁבְּצוֹת (שמות כח יא), מַרְכְּבוֹת (שמות טו ד) ודומיהם. ואלה והדומים להם זכרנו אותם.
ועתה אחל לבאר כי המקומות שיתנועע השוא בנוע אחד משבעה מלכים הם חמשה, והמקומות שיתנועע בהם בפתח שבעה, יהיה כללם י"ב.
ועתה אחל לבאר המקום הראשון. אם היה שוא באות הראשון מהמלה יתנועע בפתח, כמו בְּרֵאשִׁית, קְדוֹשִׁים, גְּדוֹלִים והדומה להם.
והמקום השני, אם היה באמצע המלה ולפניו שוא אחר, יתנועע השני בפתח, כמו וַיִּקְרְבוּ (בראשית מז כט), וַיִּשְׁמְרוּ (תהלים נט א), תִּתְקְפֵהוּ (איוב יד כ), יָשְׁבְּקָשָׁה (דה"א כה ד), דַּרְכְּמֹנִים (נחמיה ז סט).
והשלישי, אם האות שהוא בשוא יהיה דגוש יפתח, כמו יִתְיַצְּבוּ (תהלים ב ב), יִתְהַלְּכוּ (ש"א ב ל), הִתְקַדְּשׁוּ (במדבר יא יח), הַמְדַבְּרִים (שמות ו כז) ודומיהם.
והרביעי, אם היו שני אותיות נחברים יפתח השוא, כמו וַיִּתְגֹּדְדוּ (מ"א יח כח), וַיְעֹלְלֻהוּ (שופטים כ מה), וְיִהְיוּ נֹדְדִים (הושע ט יז), דָּלְלוּ וְחָרְבוּ (ישעיהו יט ו), וַיִּתְרֹצְצוּ (בראשית כה כב) והדומה להם. ואם היה שבור לא יתנועע כן, כמו כי רִנְנַת רְשָׁעִים (איוב כ ה), וְשָׁדְדוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם (ירמיהו מט כח).
והחמישי, שיהיה השוא בין הטעם ומשרתו, כמו נִ֥דֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ (תהלים עו יב) אִ֥מֲר֣וֹת יְיָ (תהלים יב ז) והדומה להם. או יהיה בין געיא וטעם, כמו מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י (נחמיה יב לו) ודומיהם.
והששי, אם יהיה האות שהוא אחרי השוא דגוש עליו טעם יפתח השוא, כמו אֵֽלֲכָה־לִּ֤י (ירמיהו ה ה), נֵ֖לֲכָה־נָּ֞א (שמות ג יח), נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ (תהלים פג יג). ובשביל זה יהיה הזי"ן לְשֵׁיזֲבוּתַ֑נָא (דניאל ג יז עי"ש) פתוח כי הוא מזה השער, ודִּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן (דניאל ג טו) לא יפתח כי אינו מזה השער.
והשביעי, אם יהיה האות השוא מ"ם, ושאחריו דגוש עליו טעם, כמו הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַעְיָנִים (תהלים קד י), הַֽמְכַסֶּ֬ה שָׁמַיִם (תהלים קמז ח). ואם סר הטעם מהאות השני לאשר אחריו לא יפתח, כמו הַלְוִיִּם הַֽמְעַשְּׂרִ֔ים (נחמיה י לח), הַֽמְהַלְּכִ֖ים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת ד טו). הלא תראה כי הַֽמְבַשֵּׂ֜ר (ש"א ד יז) יפתח והַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת (תהלים סח יב) לא יפתח.
ומה שיצא מאלה השבעה הנזכרים לא יפתח, כמו שָׁמַעְתִּי, תֵּלְכוּ ודומיהם, חוץ ממעטים: בְּשִֽׁקֲתוֹת הַמָּיִם (בראשית ל לח), תִּֽקְפַת לַהֲזָדָה (דניאל ה כ). וכל בָּרֲכוּ עליו טעם, חוץ מן בָּֽרְכוּ־נָ֖א אֶת יְיָ (דה"א כט כ).
וענין הטעם שיניע השוא לא בפתח לבדו, כי אם באחד משבעה מלכים; שאם היה אחרי השוא אחד מאותיות אחה"ע והשוא נע, יתנועע בצורת האות לעולם: נְחֹשֶׁת (בראשית ד כב), בְּעַב הֶעָנָן (שמות יט ט), בְּעַד הַחַלּוֹן (בראשית כו ח), לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף (תהלים קה יז), רְאוּ בַגּוֹיִם (חבקוק א ה), שְׂאוּ נֵס (ישעיהו יג ב), לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי (ישעיהו נא כג). ידמה השוא לנוע האות באזני השומעים. וכן בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם (שופטים א ז), וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם (יהושע כד טו), כִּי רְחוֹקָה הִיא מִצִּידוֹן (שופטים יח כח) וכמוהם רבים. וכאשר אמרתי בעניני השוא ההוא בראשית המלה, אומר על תנועתה בשאר המקומות, שאם היה בשוא לפניו, כמו וַיִּשְׁמְעוּ (בראשית ג ח), וַיִּצְבְּאוּ (במדבר לא ז), אז יתנועע והאות דגוש, כמו מַה לָּכֶם תְּדַכְּאוּ עַמִּי (ישעיהו ג טו), וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה (בראשית כד נט), מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה (במדבר יא כז). ואלה יתנועעו בנוע שבעה מלכים.
ואלה שתי סבות אחרות מהפכות אותו לפתח לעולם: הא' שתי אותיות זה אחר זה, אם היה אחד מאחה"ע יפתח השוא, כמו תַּחְתָּו שָׁחֲחוּ (איוב ט יג), אֲחִימַן שֵׁשַׁי (במדבר יג כב), יִמְחֲאוּ כָף (ישעיהו נה יב) ודומיהם. והאחד שיהיה השוא עם אות מ"ם דגוש, אז לא יהיה כנוֹע הפתח, כמו הַמְהַלֵּךְ (תהלים קד ג). וזהו כמו שרש כי אין תולדתו כי אם פתח.
ואחר שהשלמתי לבאר צורת השוא אשלים ענין קריאתו. דע כי כל שוא שיהיה אחריו יו"ד והוא נע, לעולם יתנועע כמו חירק, ואיננו חושש מה שיהיה אחריו אחד מהשבעה מלכים. ועתה אבאר מן החלם, שהוא כמו בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ (ויקרא ז טז), ומן קמץ: בְּיָד חֲזָקָה (שמות ג יט), ומן הפתח: וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ (דניאל יא טז), ומן הסגול: לְיֶשֶׁבְאָב (דה"א כד יג), ומן הצרי: בְּיֵין חֶלְבּוֹן (יחזקאל כז יח), ומן החרק: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף (בראשית לז ג), ומן השרק: וְיוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ (ירמיהו לח א). והשוא בכל אלה יתנועע כמו החרק, שהוא מתולדת היו"ד בעבור היו"ד שהוא אחריו.