ספר הנקוד (תרגום ראבע, מהדורת נוט)· רבי יהודה חיוג'
שער יג
שער טעמי המקרא ומשרתיהם
הטעמים יתחלקו למיניהם על שני חלקים. האחד טעמי כ"א ספרים, והשני טעמי ג' ספרים, והם תהלים ואיוב ומשלי. ועתה אחל לבאר טעמי כ"א ספרים ומשרתיהם, ואומר כי יתחלקו לג׳ חלקים: ידיעה והעמדה ועלוי. וחלקי הידיעה ג', והם פזר ותריס ותלשא. ומיני ההעמדה ג׳, והם יתיב וזקף ואתנח. ומיני העלוי ששה, והם זרקא ולגרמיה ורביע ותביר וטפחא וסליק שהוא סוף פסוק. והנה י"ב טעמים לכ"א ספרים. ולאלה הי"ב טעמים ח׳ משרתים, ואלה שמותם בלשון אנשי טבריא: שופר ותלישא זעירא ותלישא רבא ושופר הפוך ואזלא ומארכא ושלשלת ודחויה.
וביאור טעמי השלשה הספרים הנשארים, שגם הם יתחלקו לשלשה חלקים, ומספרם ח' טעמים ולהם ח׳ משרתים. ומיני הידיעה: פזר וזרקא. ומין העלוי אחד, והוא הרביעי. ומיני ההעמדה חמשה: לגרמי ויתיב ואתנח וטפחא וסליק שהוא סוף פסוק. ואלה הם ח' טעמים, ואלה משרתיהם: שופר ותלישא זעירא ותלישא רבא ושופר הפוך ושופר נחת ודחויה ומארכא ושלשלת ומקל חרטי. והם עשרה משרתים לח׳ טעמים, וכללם י"ח.
והפזר יהיה במקרא שנים זה אחר זה, כמו וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ (יהושע ח יד); וג' כמו לְהֵימָן בְּנֵי הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ (דה"א כה ד); ויהיה ארבעה, כמו וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י (דה"א טו כד); ויהיה חמשה, כמו וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י (נחמיה יב לו); וששה או ז׳ לא ימצאו, אכן ימצאו שמנה, כמו וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י אֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ (דה"א טו יח).
ואשר יהיה ג׳ זה אחר זה לא יותר הוא הזקף והזרקא והזקף גדול, כמו עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם (שמות טז ו), אלה שנים וכמוהם רבים. והשלשה זה אחר זה זקף קטון כמו כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ (ירמיהו נא סא) והדומה להם. ולא ימצא יותר על שלשה. והזרקא ימצא זה אחר זה שנים, כמו כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכוֹרֶשׁ (ישעיהו מה א) והדומה לו. ויהיה שלשה והוא אחד במקרא: יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘ (מ"ב א טז).
ואשר לא יהיה כי אם שנים זה אחר זה הם ד', והם יתיב ולגרמי ותביר ותלשא. והיתיב כמו מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ (ישעיהו יט טז), וְאַתָּה֙ לֹא־בָ֙אתָ֙ (ש"א יג יא) והדומה להם. והתביר כמו בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת (ש"א יח יט), זֶ֛ה הֶ֛בֶל (קהלת ד ח), לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם (מ"א כא טז) ודומהם. והתלשא הוא א' בכל המקרא, כמו בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ (ש"ב יד לב). והמסמנין שמו הפרש בצורות, שכל מה שהוא טעם שמוהו לשמאל הספר ולימין הקורא, ואם הוא משרת שמוהו לימין הספר ולשמאל הקורא. המשרת כמו וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן־חִ֠לְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל רַב שָׁקֵה דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ (מ"ב יח כו). והטעם הוא כמו וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵ֠ת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים (שם פסוק כד). ולגרמי כמו וַיִּמַח אֶֽת־כָּל־הַיְק֣וּם׀ אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י (בראשית ז כג), מַדּ֣וּעַ׀ עָבַ֣רְתָּ׀ לְהִלָּחֵ֣ם (שופטים יב א), תָּב֣וֹא׀ אֶל־אֶ֣רֶץ׀ מְשׁוֹבֶ֣בֶת (יחזקאל לח ח) ודומיהם. והשופר ההפוך אשר הוא מוכרת אין לו מספר עם הטעמים. ואולם הגעיא איננו מן הטעמים ולא מן המשרתים, ואולם הוא הפך המקיף, כי המקיף יחבר המלה והגעיא פורש המלות, כמו אֶת־דַּֽרְכֵ֨י עַמִּי (ירמיהו יב טז), הַֽנְחַ֥ת יְיָ (יואל ד יא), הַֽשְׁחִ֥ית הַכֹּל (ישעיהו סה ח) והדומה להם.
וב׳ פסוקים במקרא בי"א טעמים לכל א׳, האחד יחסר ממנו פזר והשני יחסר ממנו זרקא, ואלה הם: וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַ֣ח אֶתְכֶם֒ וְדִבַּרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְיָ֔ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה שֹׁלֵ֔חַ לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֑וֹן לָ֠כֵן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹֽא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּֽי־מ֥וֹת תָּמֽוּת: (מ"ב א ו) וזה חסר פזר. וחסר הזרקא הוא וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ בְּנֶ֨שֶׁק וּמָגֵ֤ן וְצִנָּה֙ בְּקֶ֣שֶׁת וּבְחִצִּ֔ים וּבְמַקֵּ֥ל יָ֖ד וּבְרֹ֑מַח וּבִעֲר֥וּ בָהֶ֛ם אֵ֖שׁ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים: (יחזקאל לט ט)