ספר הנקוד (תרגום ראבע, מהדורת דוקעס)· רבי יהודה חיוג'
שער אחר
דע כי מה שיבא בהתחבר המלות לא יבא כן במקום ההפסקה, וסימנה אתנח או סוף פסוק. כל מה שיהיה תחתיו אתנח או סוף פסוק לא יתחבר רק יפסק. ופעמים יעמודו ויפסקו בזקף קטן, ואינם כי אם מעטים. וכלל הדבר, כי כל מה שיבא פתח בחבור המלות ישוב קמץ במקום ההפסקה. והפ"א לבדו ישוב קמוץ, וישאר העי"ן כמו שהיה – אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ (ירמיהו כב כט), הנה השלישי מעמד באתנח, ובעבור זה האל"ף בקמץ גדול אחר היותו פתוח בפתח קטן. וכמוהו תַּחְתָּו לֵאמֹר לְמִי אָ֑רֶץ (ש"ב ג יב). וכמוהו סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ (ישעיהו נז יד). וכמוהו יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג (איוב ו טז). וכמוהו יִפְרְצֵנִי פֶ֭רֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ (איוב טז יד), האחד פתח קטן והשני קמוץ גדול. וכמהו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר (חבקוק ג ה). ומנהג זה השער כלו שיהיה עם האות הנח ([צ"ל: האתנח]) וסוף הפסוק קמוץ (חטף) חוץ ממעטים.