ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ג · הלכה ה
לוקח אדם מטפחת פי' סודר ומנגבה מעט כדי שלא יבא לידי סחיטה ביום הכפורים והיינו דאמרינן בגמרא ועושה אותה כמין כלים נגובים ומניחה תחת הבגדים כדי שתשאר בה לחות ולא תתנגב לגמרי. ולמחר מעבירה על פניו כו' ודוקא שנגובה כל כך שאינה טופח על מנת להטפיח דאל"כ היכי שרי והא אמר לעיל גבי טיט הטופח על מנת להטפיח אסור וכתב הרב בעל העיטור ומה שנהגו היום ששורין מפה במים ונוטלין ידיהם בשחרית לתפלה במפה ביום הכפורים ובט' באב מנהג טעות הוא דנט"י מצוה היא ונוטלין כדרכן והכי מסתבר ואע"פ שהרב חולק בזה כמו שכתוב בהלכות תפלה וכדכתבינן לעיל דהא ודאי הא דמטפחת מפרשי לה רבוותא בנטילת שחרית והכי נראה דהוה מפרש לה ר"מ כמו שאתה רואה מדבריו הביאה סמוך דההיא דמותר להצטנן בפירות: