אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ב · הלכה ט

הלכה ח

כתב הרב עוברה שהריחה לוחשין לה באזנה כו'. אמר המפרש שדרך עוברה להריח ריח תבשיל המערער את הלב והיא מתאוה ואם אינה אוכלת מסתכנת היא ועוברה. ודין עוברה משאמרה צריכה אני מאכילין אותה כחולה אם הריחה ביום הכפורים ולא נקט עוברה אלא משום אורחא דמלתא. וכתב החכם ר' יצחק בר' אברהם ומסתברא דלאו דוקא עוברה וה"ה לאיש. ושמעינן לסברא זו מההיא דאמרינן פרק אעפ"י אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי אפתחא דבי יוגביר מלכא חליף ואזיל אבוזנגר דמלכא חזייה רב אשי למר זוטרא דאתחוור אפיה שקל באצבעתיה אנח ליה בפומיה אמרו ליה אפסדת לסעודתא דמלכא כו' א"ל רבנן מאי טעמא סמכת אניסא אמר להו חזאי רוח צרעת דפרחא ביה ע"כ ואית דאמרי דוקא באיסור לאו הקלו. והשוו חכמים דין עוברה שהריחה לאיש בריא שהריח אבל באיסור כרת כדתני' הכא דוקא עוברה מאכילין מפני שרגילה להסתכן כשמריחה תבשיל ואינה אוכלת אבל איש בריא אם הריח ביום הכפורים אין מאכילין אותו דאבעי ליה לייתובי דעתיה וטוב להחמיר בזה מפני הרמאין וכן נראה דעת הרב שהרי בהלכות מאכלות אסורות פרק י"ד השוה עוברה שהריחה לאיש בריא שהריח והכא לא כתוב אלא עוברה שהריחה ויש להכריע דעת הרב דאפילו ביום הכפורים שוין איש ואשה עוברה שהרי עוברה שהריחה בשר קדש דינה כעוברה שהריחה בשר חזיר ואוכל בשר קדש בכרת כאוכל ביום הכפורים דאפ"ה השוה בו הרב איש שהריח לאשה עוברה שהריחה. לוחשין לה באזנה כו' ואולי תוכל להתאפק ותקבל הדברים בשמעה עונש האוכל ביום הכפורים ואומרים לה ג"כ המתיני מעט כי בלילה תוכלי לאכול כדי שבעך. ואם לאו מאכילין כו' פירוש ודוקא עד שתתיישב נפשה אבל אחר שתתיישב נפשה אין לה לאכול שאר היום דלא אמרינן כיון שהותר מקצת היום באכילה הותר כלו וגרסינן בכריתות עוברה שהריחה ביום הכפורים מאכילין אותה פחות מככותבות בכדי אכילת פרס ואם נתיישבה דעתה בכך מוטב ואם לאו מאכילין אותה כשיעור ובירושלמי פרק שני שעירי יום הכפורים גרסינן אין יצר הרע תאב אלא לדבר האסור לו כהא דר' מונא סלק למבקרא לר' חגי דהוה תשיש אמר ליה צחינא אמר ליה שתי שבקיה ונחת ליה בתר שעתא סליק לגביה אמר ליה מה עבדת לצחותך אמר ליה כד שרית לי אזלת ליה הלכך שפיר דמי למיעבד הכי. והראב"ד הביאו בדרשא שלו אך לא הביאו כאשר הוא. וכן מי שאחזו בולמוס כו'. פירוש בולמוס הוא חולי האוחז מחמת רעבון ועיניו כהות והוא מסוכן למות וכשראייתו חוזרת בידוע שנתרפא והשם הזה קרוב ללשון זה שקורין לחולי זה פלשמוש ועדין נקרא כן בפי רופאי הנוצרים ואומר שמשמעות הלשון גרונו של שור כלומר אוכל הרבה כלחוך השור ואפילו נבלות כו' כלומר ואע"ג דעביד תרי איסורי אפ"ה אין משהין אותו ומאכילין אותו מהנמצא יהיה מותר או אסור אבל אם היו לפנינו שני מיני איסורין מאכילין אותו הקל תחלה ואם האירו עיניו דיו ואם לאו מאכילין אותו החמור כיצד טבל ושביעית או טבל ונבלה מאכילין אותו שביעית אחר זמן הביעור או נבלה לפי שהטבל חמור מהם שהאוכלו במיתה בידי שמים וכן כל כיוצא בזה:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה