אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ב · הלכה ז

הלכה ה

אכל צלי במלח כו'. ואע"ג דלא חזי מלח לאכילה בעיניה כיון דאכלי אינשי מיניה ע"י תערובת מצטרף המלח עם הבשר להשלים שיעור כותבת. והיינו דאמרינן בגמרא אכל אומצא ומלחא מצטרף ופרש"י בשר חי והכי מפרשינן לה בכולא תלמודא. ציר שעל גבי ירק כו' פירוש שנוהגין היו לטבול את הירק בציר כמו שנוהגין עכשו לטבול החזרת והלגלוגות בחומץ וקאמר שאעפ"י שאין בירק שיעור כותבת הציר שמשתייר על הירק מצטרף להשלים השיעור. מפני שמכשיר האוכל כו' כלומר כל דבר שמתקן האוכל ומכשירו לאכילה כמו מלח וציר והדומה להן כאוכל הן חשובין ומש"ה משלימין השיעור:
כתב הרב היה שבע מאכילה גסה שאכל אוכלין כו'. אמר המפרש נחלקו חכמי דורנו בביאור ענין זה כי דברי הרב חסרו בזה. ואית דמפרשי לה הכי דהאי אוכלין שאינן ראוין לאכילה דקא איירי בהו הרב הכא לאו למימרא שאינן ראויין לאכילה כלל כשרפים הבאושים והדומה להם הנזכרים למעלה אלא דאינן ראויין לאכילה לקצת בני אדם כמו מי ששבע אבל לגבי אדם הרעבים ראויין לאכילה ומש"ה פטור דכיון שאינן ראויין למי ששבע בזה בדידיה משערינן ולדידיה לא מיתבא דעתיה ואזוקי מזיק ליה ואשתכח דלא קא עבר אלא תעונה דמיירי שאכל ערב יום הכפורים ושבע ואחר כך משחשכה אכל אוכלין שאינן ראויין לו אבל ראויין לרעב וקאמר דפטור כיון שאינן ראויין לו. ולא מסתבר שאין לשון שאכל נופל על פירוש זה והכי הול"ל היה שבע מאכילה גסה כו' ותו דאי ס"ד שיש הפרש בין אוכלין שאינן ראויין כלל לשום אדם בעולם ובין הראויין לרעבים אבל לא לשבעים היכי לשתמיט תנא חדא זמנא לאשמועינן הא והרב גם כן איך לא ביאר זה למעלה כשכתב דין אוכלין שאינן ראויין אלא ודאי כי פטרינן ביום הכפורים אוכל אוכלין שאינן ראויין דוקא עשבים המרים בתכלית כגון לענה וראש והדומה להם שאינן ראויין לאכילה כלל מרוב מרירותם אבל דברים הראויין לרעבים אעפ"י שאינן ראויין לשבעים ראויין קרינן להו והאוכל מהם חייב. ודברי הרב הכי מפרשינן להו היה שבע מאכילה גסה כלומר שאכל אכילה גסה ביום הכפורים עצמו בעיצומו של יום וא"ת היכי לא מיחייב עלה מקמי דלהוי אכילה גסה ומוקים לה הרב שאותה אכילה גסה היתה מאוכלין שאינן ראויין ואחר שמלא כרסו מאותן אוכלין שאינן ראויין אכל אוכלין ראויין ואפ"ה פטור דכיון דאזוקי מזקי ליה לא עבר אכל הנפש אשר לא תעונה ואשתכח לפום האי פירוש אכל אוכלין ראויין בי"ה שפטור וה"ה אם אכל ושבע עד שקץ במזונו ערב יום הכפורים ומשחשיכה הוסיף על שבעו ואכל אוכלין ראויין שפטור אלא רבותא קמ"ל הרב דאפילו בעיצומו של יום הכפורים עצמו אשכחן אוכל אכילה גסה שפטור ואמת שלשני הפירושים לשון הרב חסר מאד אך לא מסרו אלא לחכמים:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה