אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

כתב הרב אכל אוכלין שאינן ראויין למאכל כו'. אמר המפרש משום דכל הני כיון דלא חזו לאכילה לא מיתבא דעתיה מינייהו וצעורי קא מצטער ולא קא עבר אכל הנפש אשר לא תעונה שאין לך עינוי גדול מזה אבל מכין אותו מכת מרדות כדאמרינן באוכל חצי שיעור. שתה חומץ מזוג חייב. והריא"ג כתב דחומץ חי ומזוג חייבין עליו כדדייקינן בגמרא הא חומץ חייב ואפילו הוא חי מתני' מני ר' היא דאמר חומץ משיב את הנפש. והר"מ ז"ל שפסק דחומץ חי פטור ס"ל דכיון דאמרינן מתני' מני ר' היא משמע דס"ל דליתא הלכתא הכי כיון דיחידאה היא כלומר ר' היא ולא רבנן ותו דהא בגמרא מסקינן דכי אמרינן דחומץ פטור דוקא חי אבל מזוג חייב. הכוסס פלפלין כו' כיון דיבשי לא חשיבי אוכלא והכי נמי בפ' כיצד מברכין לגבי ברכה דלא מברכינן עלייהו. אבל זנגביל רטוב חייב פירוש וה"ה פלפלין. אבל עלי גפנים פטור פי' לפי שאינה ראוייה לאכילה וה"ה עלי קנים ועלי תאנים ועלי שאר אילנות אבל עלי ירקות חייב דראוין לאכילה נינהו. לולבי גפנים חייב פירוש הם ראשי הגפנים הרכים. כל שלבלבו כו' פירוש הנצו כמתרגמינן ויצא פרח ויצץ ציץ ואפיק לבלבין ור"ל שאותן שלבלבו קודם ראש השנה ואכלן ביום הכפורים פטור ובגמרא לא אשכחן אלא שלבלבו מראש השנה. והרב כתב בארץ ישראל והטעם משום דארץ ישראל מבכרת מכל שאר הארצות. ומפני זה יש קצת מהגפנים שמלבלבין בראש השנה משא"כ בשאר ארצות ואפשר שכך היה כתוב בנסחת ספרי התלמוד של הרב ואין אנו צריכין לאותה הנסחא שהרי אפילו בשאר ארצות דרכן ללבלב ואני ראיתי זה כמה פעמים. וכל פטור דאתמר הכא פטור אבל אסור נינהו:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה