ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ו · הלכה י
כתב הרב הכל חייבים באכילת מצה ואפילו נשים ואפילו עבדים. פירוש ובגמרא דס"ד אמינא כיון דמצה מצות עשה שהזמן גרמא לפטרו קמ"ל דאמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות מי שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה והני נמי הואיל ואיתנהו בבל תאכל חמץ דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה כדכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' איתנהו נמי בקום אכול מצה ועבדים נמי דינם כאשה לכל דבר. ע"כ מפרק כל שעה:
כתב הרב קטן שיכול לאכול פת מחנכין אותו במצות ומאכילין אותו כזית מצה. אמר המפרש נראין דבריו מדאמרינן התם שלהי פרק לולב הגזול קטן האוכל כזית צלי שוחטין עליו את הפסח אלמא צריך לחנכו דאי לאו הכי היכי שוחטין עליו את הפסח ומה שכתב הרב חולה או זקן מבואר הוא עם מה שכתבנו למעלה. ע"כ מפרק כל שעה: