ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ו · הלכה ח
כתב הרב הכהנים יוצאין בחלה ובתרומה כו' אבל ישראל בתרומה לא כדיליף בגמרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות מי שאין אתה מוזהר עליו אלא משום חמץ אתה יוצא בה ידי חובת מצה יצא זה שאסור משום איסור אחר:
כתב הרב וכן במצה של מעשר שני בירושלם. ואי קשיא לך היכי כתב הרב דבמעשר שני בירושלם נפיק והא קי"ל כר"מ דאמר מעשר שני ממון גבוה הוא דהכי פסקינן במסכת קדושין וא"ר יוסי במצה של מעשר שני לדברי ר"מ אין אדם יוצא ידי חובתו בפסח תריץ ואימא הכי דדלמא ס"ל כר' חייא בר אבא דס"ל במסכת סוכה פ' לולב הגזול דלא בעי דין ממון אלא היתר אכילה ופליג אר' אסי כמו שכתב הרב כאן. ותו דהא ר' עקיבא היא דאמר בפרק כל שעה דיוצאין במצה של מעשר שני ור' יוסי הגלילי פליג עליה וקי"ל הלכה כר' עקיבא מחברו. אבל אין יוצאין במצה של בכורים כו' וכגון שהביאו לו חטים בבכורים ובכורים אין להם היתר בכל מושבות פי' דאין נאכלין לעולם אלא בירושלם שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך כו' ותרומת ידיך ואמר מר תרומת ידיך אלו בכורים: