אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ו · הלכה ז

הלכה ו

כתב הרב אין אדם יוצא ידי חובתו באכילת מצה שהיא אסורה כו'. אמר המפרש טבל הוא שם לכל דבר שלא הוציאו ממנו דבר מן המתנות שחייב להפריש ממנו והיא מלה מורכבת טב לא אי נמי כדאמרינן טבלא של עץ או של מתכת כלומר הרי הוא כטבלה של עץ שאין אדם יכול לאכול ממנה א"נ מלשון הערב שקורין לדבר מעורב מטבל: ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו פירוש תרומה גדולה והוא אחד מחמשים שנותנין אותה לכהן. או שגזלה והא מוכחינן לה בגמרא דידן דגמרינן לחם לחם מחלה דכתוב עריסותיכם עריסותיכם תרי זמני וממעטינן של גבוה הואיל דלאו דיליה הוא ומסתברא דה"ה גזול דלאו דיליה הוא דממעטינן ובמצה נמי גמרינן לחם לחם ואע"ג דלא כתוב מצתכם דאמרינן מצה של מעשר לדברי ר"מ אין אדם יוצא בה י"ח בפסח דס"ל דמעשר ממון גבוה הוא ולאו דידיה הוא. וכתב הראב"ד הלכך נשי דידן דאפיין תרתי או תלת בחד תנורא צריכות למידק בסימנייהו דלא ליחלפו אהדדי ואי לא ידעי בירורא דמלתא לימרו הכי כל מי שהגיע לידה תהא שלה זה הכלל כל שמברכין עליו ברכת המזון יוצא בה ידי חובתו כלומר הא לאו הכי לא ובמצה גזולה אין מברכין עליה ברכת המזון שהרי אכל דבר עבירה וכן כתב הרב בהלכות ברכות והירושלמי סיוע לדבריו דאמרינן התם בירושלמי דחלה פרק חמשה דברים תני מצה גזולה אסור לברך עליה אמר רב אושעיא על שם בוצע ברך נאץ השם. א"ר יונה הא דאתמר בתחלה אבל בסוף לא דמים הוא חייב לו כלומר המוציא ואכילת מצה אסור לברך עליה על שם בוצע וגו' ואכתי לא קנאה בשינוי אבל בסוף כלומר ברכת המזון מותר דקנאה בשינוי ופטור בדמים. ר' יונה אמר אין עבירה מצוה. ור' יוסי אמר אין מצוה עבירה. א"ר אילא כל המצות אם עשייתן כמצותן הרי הן מצות ואם לאו אינן מצות. וכי אמרינן במצה גזולה לא יצא דוקא כשגזלה כשהיא מצה אבל אם גזל חטין וטחנן ועשה אותן סלת ואפאן יצא שהרי קנאן בשינוי ואפילו המוציא מברך עליו:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה