ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב
פרק ה · הלכה כו
כתב הרב כלי ראשון שרצה להרתיחו ולא מצא כלי אחר גדול ממנו כו'. אמר המפרש ודאי הכי אבעי ליה למיעבד לפום מאי דאמרינן בגמרא גבי ההוא דודא דאשתכח כו' מיהו האידנא נהוג עלמא להסיק אבנים באש עד שתתלבנו ומשליכין אותה לתוך היורה כשהיא רותחת והמים נשפכין לחוץ ועוברין על שפתי היורה וכן מנהג ג"כ להכשיר אותן המכתשות של אבן. ע"כ ממסכת ע"ז פרק בתרא. וכתבו קצת הגאונים שצריך להגעיל תחלה היורה שמגעילין לתוכה ואחר כך יכניס לתוכה הכלים ומכניסן לתוכו אחד אחד ומעלהו ושוטפו בצונן לאלתר ויש חולקים בדבריהם שא"צ להגעיל היורה תחלה שאם תאמר כן הכלי שיגעיל יבלע לאחר שפלט מהיוצא ממנו מהכלי הגדול א"כ היוצא ממנו ג"כ יחזור ויבלע ואין לדבר סוף ובמריקה ושטיפה סגי להו וכן נהגו העולם מיהו דוקא ביורה שלנו דהיתרא בלעה אבל ביורה שלהם דאית בה חשש גיעולי גוים בודאי צריך הגעלה. מי יתן טהור מטמא כתוב. מפי מורי יצ"ו. ולמה דהא נותן טעם הוא ונמצא שאין לפקפק במנהג אפילו ביורה שלהם. וצריך שיהיו זריזין להרתיח היורה שלא ישוכו המים מרתיחתן שאם ישוכו יאסרו להגעיל בהם הכלים. וצריך להשמר שתהיה היורה רותחת בתת הכלים בתוכה ובהוציאם אותם החוצה מפני שאין פולטין אלא בשעה שהיא רותחת ואם נתנן שם קודם שתעלה רתיחה בולעין הרבה מן המים שביורה וכיון דבלעי טובא לא פלטי כל מאי דבלעי ואם מוציא הכלים מתוכה נמי כשאינה רותחת חוזרין ובולעין וצריך להזהר כל איש להזהיר את ביתו ולגרור ולמרק את כל כליהם שבבית מכל הגיעולין והחמץ שעליהם בין כלים ראשונים בין שניים ולהעביר כל החלודה שעליהן כי אין הגעלה מועלת אלא למה שבלוע תוך הכלי אבל חמץ שעליו אינו מועיל והכי תניא בספרי אך את הזהב מכאן שצריך להעביר חלודה. וא"ת אמאי לא מברכינן על מצות הגעלה כי היכי דמברכינן אשאר מילי דפסחא משום דהא אפשר בכלים חדשים ובלא הגעלה סגיא. ובספרי ומורק ושוטף במים במים ולא ביין ולא בחלב ושמעינן מינה דאין מגעילין בהן אע"ג דאיקרו משקה כמים ואע"פ שהיין לפי הטבע יפליט יותר מן המים אין לך אלא מה שאמרו חכמים דקים להו לרבנן שסגולת המים להפליט יותר מכל המשקין וכל המשקין זולת המים אין מפליטין אך צומתין: