אור ברסלב

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו מנוח ב"ר יעקב

פרק ג · הלכה ו

הלכה ה

כתב הרב כשבודק החמץ בליל ארבעה עשר כו' מברך קודם שיתחיל לבדוק בא"י כו'. אמר המפרש אמרינן בגמרא דכל המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן כו' והאי דאמרינן על ביעור אי אמר לבער לא מהדרי' ליה דהא בלבער כ"ע לא פליגי דלהבא משמע אלא שאינו ניכר מברכותיו שהוא ת"ח ומש"ה תקינו לומר על ביעור חמץ והביעור הנזכר בברכה זו אינו משמע מלשון ובער עליה הכהן שהוא לשון שריפה דוקא אלא לשון השבתת בדיקה ופנוי מן הבית כמו בערתי הקדש מן הבית שמשמעו לשון פנוי מן הבית ולהשליכו בים או באור וענין איזו מברכין עלייהו בלשון על ואיזו בלמד ביאר הרב בהלכות ברכות פרק אחרון ושם כתבנו די הצורך והאי דלא מברכינן על ביעור שהחיינו כשאר המצות משום דלית ביה הנאה כלל אבל מצטער באבוד חמצו הנשאר לו ובשרפתו ולא מברכינן שהחיינו אלא על מצוה שיש לו בה הנאה כדאמרי כהן מברך שהחיינו דקא מטי הנאה לידו ומדברי הרב בעל העתים נראה שאין מברכין זמן אלא על מצוה הבאה בזמן קבוע ואם לא עשאה בזמן ההיא אין לה תשלומין אבל ביעור אחר שאין זמן קבוע לו שהיוצא בשיירא קודם שלשים יום חייב לבער והעושה את ביתו אוצר ומש"ה אין מברכין עליה זמן, א"נ י"ל דכיון דקבוע ותלוי בזמן החג די לו בזמן החג כדאמרינן גבי העושה סוכתו לעצמו דפטרינן ליה מזמן העשיה ואומרו על הכוס. וכתב הראב"ד בתשובת שאלה והני דמשהו חמירא בחורין קודם שעת הביעור מעשה נשים הוא ואין לו שרש וכדבריו כן הוא דהא לא מברכינן על מציאת חמץ אלא על בדיקת הבית ולבערו מחמץ וכיון שבדקו הרי זה קיים מצותו ואפילו לא ימצא שם חמץ ואם בדק לאחר הרגל אינו מברך הטעם משום דההיא זמנא לאו זמן איסוריה ולאו זמן ביעוריה הוא ואיך יברך במצותיו וצונו על דבר שלא צוו חכמים כי אם משום קנס, א"נ לא אסרוהו אלא משום קנסא ואין מברכין על הקנסות שהרי אין קנס בא אלא על ידי עבירה ועבירה אינה מצוה ואם כן איך יברך:

תוכן העניינים

ספר המנוחה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה