הלכות רכילות · רכילות לתועלת
קבלת רכילות לתועלת
אסור לשמוע רכילות אפילו בלי להאמין, ומותר לו לשמוע אך ורק אם נראה לו מתחילת הדברים שתהיה לו תועלת מעשית לעתיד בשמיעת הדברים כגון להישמר מחבירו שרוצה להזיקו, או לעזור לאדם אחר, ואף במקרה זה שמותר לו לשמוע אסור לו להאמין בשום אופן שהדברים נכונים אלא רק לחשוש ולהיזהר מאותו פלוני, אבל חייב להשאיר את חבירו בחזקת כשרותו, ולהיטיב עימו בכל הטובות שצוותה התורה לשאר אנשים מישראל כגון להשיב לו אבידה וליתן לו צדקה ולפדותו מהשבי , ואין צורך לומר שאסור בתכלית האיסור לעשות איזה מעשה לרעתו או לביישו או לפטור את עצמו מחיובים שחייב לו, כל עוד לא יצא פסק של בית דין בעניין זה, ואפילו לשנוא אותו בלב עבור זה אסור. {ה-ב} {ה-ד}
עצה טובה: בכדי לשמוע דברי רכילות שיש בהם תועלת אך להמנע משמיעה כלשהיא של רכילות שאינה לתועלת יש לנהוג באופן הבא: כאשר רואה האדם שמתחילים לספר לו על חבירו והוא מבין שרוצים לספר לו דברי גנות, ישאל את המספר האם בשמיעת הסיפור הזה תהיה לו תועלת מעשית בעתיד או לא, ורק אם הוא מבין מתשובתו שאכן בשמיעת הסיפור יש תועלת מותר לו לשמוע בכדי להזהר מבלי להאמין כפי שכבר כתבנו {הלכות לשון הרע ו-ג}
כיצד לברר על חבירו לתועלת
אדם הרואה בחבירו דברים הניכרים שהוא רוצה להזיקו בגופו או בממונו מותר לו לשאול אנשים עליו כדי לדעת כיצד להישמר ממנו, ודבר זה מותר אף אל פי שבדבריו יכול לגרום שיספרו עליו דברי גנות, וצריך לציין בפני הנשאלים שהדבר דרוש לו לתועלת. {ה-ג}
חמור מאוד הדבר שאדם מפציר בחבירו לספר לו מה אמרו עליו או מה עשו בעניינים הנוגעים אליו כאשר אין תועלת בדבר, שמזה יוצאים קילקולים ועבירות רבות שקצרה היריעה מהכילם ! {ה-ה}
סיפור רכילות כדי לגנות את המעשים
הרוצה לספר בגנות חבירו כדי להזהיר אחרים שלא ללמוד ממעשיו הרעים שעשה לזולתו, אסור לו לעשות כן כל עוד הניזק אינו יודע מכך, ואם מספר לפני שהניזק יודע עובר בכך על איסור רכילות.
סיפור רכילות לשם תוכחה
השומע את ראובן מספר לשון הרע על שמעון – צריך להוכיחו בלשון רכה, ואם אינו יכול להוכיחו בעצמו מותר לו לספר את הדבר לחבירו כדי שיוכיחו אף על פי ששמעון עדיין לא יודע מהדבר. ואף שלתועלת אחרת אסור לספר את הדבר לפני ששמעון עצמו יודע (ואם יספר עובר על איסור רכילות) , מכל מקום כאן יש תועלת לשמעון עצמו שיוכיחו את ראובן וישתוק, ולכן מותר לספר. {ג-ד} {הלכות לשון הרע כלל י סעיף ו}
אזהרת אנשים מלשון הרע
השומע את ראובן מספר לשון הרע על שמעון ואי אפשר לו ולאחרים להספיק ולהוכיחו לפני שימשיך לספר, מותר לו להזהיר אחרים מלהאמין לדברי הלשון הרע של ראובן אף על פי ששמעון עדיין לא יודע מהדבר, ואף שלתועלת אחרת אסור לספר את הדבר לפני ששמעון עצמו יודע (ואם יספר עובר על איסור רכילות) , מכל מקום כאן יש תועלת לשמעון עצמו שהשומע יזהיר אנשים מראש ובזה ימנע אותם מלקבל את הלשון הרע עליו, ולכן מותר להזהירם. {הלכות לשון הרע כלל י סעיף ו}
הרוצה להציל את חבירו משותפות מזיקה
הרואה שחבירו רוצה לעשות שותפות עם מישהו שלדעתו עתיד לגרום לו נזק או לצערו צריך לספר לו על כך ולהזהירו, אפילו אם לא שאל אותו, ולשם כך צריך שיתקיימו התנאים הבאים:
א. שיהיה ברור לו היטב שאכן יכולה לצאת רעה מהשותפות, כפי שיוסבר בסעיף הבא.
ב. יזהר שלא להגזים בדבריו, ולא יתאר את העניין רע יותר ממה שהוא באמת.
ג. שהמספר יכוון לתועלת שבסיפור ולא מצד שנאה, וצריך לשים לב שמסיפור הדברים אכן תצא תועלת באופן מעשי – שיודע שחבירו ישמע בקולו, ומצוי לפעמים שהשומע, על אף ששמע את הדברים, עושה עסק אם אותו אדם שהוזהר מפניו, וכאשר ירגיזו שותפו יאמר לו: אכן צדק פלוני שאמר עליך שלא כדאי להשתתף איתך – ובאופן זה בוודאי שאסור להזהירו מפני רעת חבירו, וכל זה מותר לספר דווקא אם השותפות עדיין לא יצאה לפועל.
ד. אם ניתן להציל את חבירו מהשותפות המזיקה בדרך אחרת מבלי לדבר דברי גנות , אסור לספרם וחייב להשיג את התועלת בדרך האחרת.
ה. צריך להיזהר שבסיפור הגנות לא תגרם רעה ממש לזה שמספר עליו, למעט מניעת השותפות שמותר לספר בכדי למנוע את השותפות המזיקה הזאת (לפני שיצאה לפועל).
{ט-א} {ט-ב} {ט-ה} {ט-ח}
הרואה לאחר מעשה שחבירו כבר עשה שותפות עם מישהו שעלול לגרום לו נזק בשותפות זו, ורוצה להזהירו שיפקח את עיניו שלא יוזק, רשאי להזהירו אם נתקיימו חמשת התנאים שמנינו, וגם יודע שחבירו לא יבטל את השותפות שלא כדין (התנאי החמישי משתנה - שלאחר שיצאה השותפות לפועל כבר אסור לבטלה ). {ט-ציור שני}
מהי שותפות מזיקה
הואיל ובתנאים מסויימים (שתוארו בסעיף הקודם) מותר להזהיר את חבירו שלא לעשות שותפות העלולה לגרום לו נזק, נפרט כאן מי הם המיועדים לשותפות, שהשותפות עמם מוגדרת כמזיקה, ומי הם אלה שהשותפות עימם לא מוגדרת כמזיקה ואסור בשום אופן להזהיר מפניה:
שותפות שאסור להזהיר שהיא מזיקה:
עני - אסור להזהיר את חבירו השוקל לעשות שותפות עם איש עני ואינו יודע על עוניו מהשותפות עימו. {ט-ציור שני-א}
על חתן שאינו חכם בתורה - אסור להזהיר את הצד השני, שאת זה מוטל עליהם לברר על ידי שיוליכו אותו אצל בעלי תורה שיבחנו את חכמתו וידיעותיו, ואותם בעלי תורה צריכים לומר את דעתם האמיתית על החתן הואיל ודבר זה נעשה בהסכמת שני הצדדים. {ט-ציור שלישי-ו}
על החתן המיועד שהוא איש תם - שאינו חריף כל כך להבין ערמומיות של בני אדם ורמאותם, או שאינו רוצה להתלוצץ כשאר הבחורים בני גילו, שעניין זה אין בו ממש והוא כלל לא דבר רע, אולם גורם בהרבה מקרים שלא ירצו להשתדך עמו. {ט-ציור שלישי-ה}
שותפות שמותר בתנאים מסויימים להזהיר מפניה:
אדם הידוע כרמאי - או שידוע שמתכנן לרמות את שותפו לעתיד. {ט-א}
אדם שאינו חושש לממון אחרים - מפני טבעו הרע. {ט-ציור שני-א}
חתן בעל חסרונות - חתן שיש לו חסרונות עצומים כגון שיש לו חולי פנימי שאינו גלוי כלפי חוץ, ועל זה מותר להזהיר את הצד השני אך ורק קודם השידוך (לפני שסיכמו סופית שיתחתנו זה עם זה), וכן מותר להזהיר את החתן מפני כלה כזאת. {ט-ציור שלישי-ו}
בית המחותן הוא בית פריצות - הואיל וזו סיבה גדולה להפסיד את התכלית הנרצה {ט-ציור שלישי-ו, יא}, וצריך להזהיר מזה גם לאחר גמר השידוך, ובימינו ראוי לשאול חכם לפני שמחליט לעשות כן.
חתן אפיקורס - וכן כלה אפיקורסית, ועל זה חובה להזהיר אפילו לאחר גמר השידוך כדי שיבטלו את השידוך. {ט-ציור שלישי-ו, יא}
לפני השידוך כשאחד הצדדים רוצה לרמות את הצד השני - וזה דווקא כשבטוח שהוא ירמהו כגון שמכיר את טבעו הרע או שמע במפורש שהוא רוצה לרמותו, או שמשום עניותו אין הוא יכול לעמוד בהתחייבויות כספיות כאלה, וכן יודע שהצד השני לא היה מתרצה לכזה שידוך ואכן כתוצאה מדבריו יבטל את העניין, (שאל"כ אין בדבריו תועלת) וכן שהצד השני אינו מרמה בכלום {ט-ציור שלישי-ח}, אבל לאחר השידוך אסור לספר לחתן דבר זה כדי להזהירו שישמור עצמו מהרמאות, אלא אם כן מכירו שהוא ירא שמים ויודע שלא יבטל את השידוך בשל כך וינהג בכל על פי בית דין. {ט-ציור שלישי-י}
כל הדברים שמוגדרים כשותפות מזיקה צריך שהאדם יראה אותם בעצמו ולא שישמע מאחרים, וגם אם רק שמע אותם מאחרים יזהיר את חבירו לפי התנאים אולם חייב לציין בדבריו שהוא שמע את הדברים ולא ראה בעצמו {ט-ציור שלישי-יא}.
שותפות שאסור להזהיר מפניה אבל גם אסור לייעץ לעשותה
ישנם מקרים שאסור להזהיר מפני שותפות שעלולה להיות מזיקה, הואיל ולא מוכח הדבר שאכן השותפות לא תצליח, ומכל מקום הואיל ויש בשותף איזה צד של מגרעת אסור לייעץ לעשות שותפות עמו כגון: איש עני, או איש לא נאמן כל כך, או שידוך לא הכי טוב, או אומן לא הכי טוב, שאפילו שאסור לדבר בגנותם של אלו משום לשון הרע ורכילות, מכל מקום אסור לייעץ מיוזמתו שיעשה שותפות עמהם. {ט-ציור שני-ג}
הרוצה להציל את חבירו מאחד שאיים שרוצה להזיקו
השומע לאחד שאמר שרוצה להזיק את חבירו ולעשות לו רעה בגופו או בממונו או בכבודו ונראה לו שבאמת הוא מתכוון לדבריו, או שהוא מוחזק לדבר זה, שכבר עשה כן לאנשים אחרים, צריך להזהיר את חבירו אפילו אם לא שאל אותו, וצריך שלא להגזים בדבריו, ולספר לשם התועלת שבדבר כדי להציל את חבירו, ואם יכול למנוע העניין בדרך אחרת חייב לנסות ולעזור לחבירו בדרך השניה, וצריך להזהר שלא לספר את הדברים לחבירו אם מכיר את טבעו של חבירו ויודע שהוא עלול להקדים ולהרע לשני שלא כדין. {ט-ג} {ט-ד} {ט-ח} {ט-יג}
הרוצה להציל את חבירו מסוחר רמאי לפני שקנה ממנו
השומע על סוחר הרוצה לרמות את חבירו או רואה שחבירו מתכנן לקנות אצל סוחר הידוע כרמאי המרמה במידות ובמשקלות או בטיב ושווי הסחורה, צריך להודיע לחבירו את העניין ולהזהירו שלא יכנס לחנותו אפילו אם לא שאל אותו, ואפילו אם כבר סיכם עם הסוחר הזה לקנות אצלו גם כן צריך להזהירו שלא יקנה אצלו, ולשם כך צריך שיתקיימו התנאים הבאים:
א. שיהיה ברור לו היטב שאכן יכולה לצאת מזה אונאה
ב. יזהר שלא להגזים בדבריו, ולא יתאר את העניין רע יותר ממה שהוא באמת.
ג. שהמספר יכוון לתועלת שבסיפור ולא מצד שנאה, וצריך לשים לב שמסיפור הדברים אכן תצא תועלת באופן מעשי – שיודע שחבירו ישמע בקולו ולא יקנה מהסוחר הרמאי, ומצוי לפעמים שהשומע בכל זאת אינו נזהר וקונה מאותו רמאי וכאשר ירמה אותו יאמר לו: אכן צדק פלוני שאמר עליך שאתה רמאי – ובאופן זה בוודאי שאסור להזהירו.
(ומזה נלמד שאדם צריך להזהר שלא להעביר את האזהרה שקבל על אלו שמתכוונים להרע לו, שמלבד האיסור שעושה בדבריו, גם סוגר לעצמו את הדלתות, ואף אחד לא יוכל להזהירו מפני הרעה.)
ד. אם ניתן להציל את חבירו מהרמאות הזאת מבלי לדבר דברי גנות אסור לספרם וצריך לעזור לחבירו בדרך אחרת.
ה. צריך להיזהר שבסיפור הגנות לא תגרם רעה ממש לזה שמספר עליו, למעט מניעת הקניה מהסוחר הרמאי הזה.
{ט-ח} {ט-י}
הרוצה לעזור לחבירו לקבל בחזרה את האונאה שהונו אותו במסחר
אדם שנודע לו שחבירו רומה במסחר, יפנה לרב הבקי בדיני ממונות, ויורה לו את אשר יעשה.
לספר לחבירו על נזק שעשו לו
הרוצה לספר לחבירו שפלוני הזיק אותו כדי לעזור לו לתובעו לדין ולתקן את העוולה, אין בזה איסור רכילות משום שיש בזה תועלת לניזק, ומכל מקום חייב לקיים את שבעת התנאים של לשון הרע לתועלת.