אור ברסלב
ספר החיים הלכות רכילות › ממי אסור לשמוע רכילות

ספר החיים

הלכות רכילות · ממי אסור לשמוע רכילות

על מי מותר ועל מי אסור לספר רכילות

אסור לשמוע (וכל שכן לקבל) רכילות משום אדם, וצריך להזהר מאוד לא לשמוע דברי רכילות מאשתו שבזה שמסביר לה פנים ושומע (אפילו בלי לקבל) גורם לה תמיד לספר לו, וראוי לבעל להוכיח את אשתו בשפה רכה כשמספרת לו רכילות. {ז-ה}, ונפרט כאן כמה מקרים שיש בהם מקום לטעות.

אדם הנאמן לו כבי תרי - כשני עדים

אסור לקבל רכילות אפילו מאדם הנאמן לו כשני עדים המעידים בבית דין (שבימינו, כתב החפץ חיים שאין דין זה נוהג), ולכן אסור להאמין לרכילות ששמע מאישתו או הוריו או שאר קרוביו, אבל אם יש לו בזה תועלת לעתיד מותר לו לחוש ולהיזהר שלא יזיק אותו מבלי לקבל את הדברים כאמת. {ו-ה} {ו-ו}{ו-ז}

המסיח לפי תומו

אסור לקבל רכילות אפילו ממסיח לפי תומו – הכוונה שאסור לקבל רכילות אפילו מאדם שבתוך דבריו בלא כוונה רעה משתמע דבר רע שעשה לו חבירו כבדרך אגב, וניכר הדבר שלא השמיע את הגנות בעורמה בדרך רמז, וכן שאינו משקר בדבריו. {ו-ח}

דברים הניכרים

אסור לקבל רכילות גם כאשר יש עליו דברים הניכרים שהוא אמת.

אבל אם התקיימו התנאים הבאים:

א. אין שום אפשרות לדונו לכף זכות.

ב. הדברים נכרים ממש וקשורים ישירות לסיפור וניכר מהם שהסיפור אמת.

ג. השומע רואה את הדברים הניכרים בעצמו ולא שומעם מאחרים.

ד. יש לשומע תועלת לעתיד בשמיעת הדברים.

מותר לו לשמוע ולהאמין שהדברים אמת אבל אסור לו לספר את הדברים לאחרים,

וכן אסור לו להפסידו בממון על סמך הדברים הניכרים, ובוודאי שלא להכותו. {ו-ט}

תוכן העניינים

ספר החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה