הלכות לשון הרע · לשון הרע לתועלת
אף על פי שאסור מן התורה לספר ולשמוע לשון הרע, ישנם מקרים בהם התורה לא אסרה לספר ולשמוע לשון הרע משום התועלת שבדבר, וישנם מקרים שהמספר או השומע מקיימים בכך אפילו מצווה.
ישנם מקרים מסויימים בהם מותר לדבר ולשמוע על מידותיו הרעות והמגונות של חבירו, על העבירות שלו בין אדם למקום, ובין אדם לחבירו, וישנם מקרים בהם אסור לספר על אף התועלת שבדבר, ולכל מקרה ומקרה יש את ההלכות הנוגעות אליו, וכל אלו יבוארו אי"ה בפרק זה.
אדם המספר בגנות חבירו לתועלת צריך להסביר לשומע מדוע הוא מספר בגנות חבירו, שלא ילמד ממנו השומע שמותר לספר בגנות הזולת גם ללא תועלת וכו'. {ד-ט} {ד-י}
גם בכל האופנים שמותר לאדם לשמוע את גנות חבירו לתועלת, אסור לו לקבל את הדברים כאמת, אבל רשאי לחשוש ולהיזהר במה שנדרש שלא ינזק הוא או אחרים {ו-ב}, וחייב להשאיר את חבירו בחזקת כשרותו, ולהיטיב עימו בכל הטובות שצוותה התורה לשאר אנשים מישראל (כגון להשיב לו אבידה וליתן לו צדקה ולפדותו מהשבי ולהלוותו) , ואין צורך לומר שאסור בתכלית האיסור לעשות איזה מעשה לרעתו או לביישו או לפטור את עצמו מחיובים שחייב לו, כל עוד לא יצא פסק של בית דין בעניין זה, ואפילו לשנוא אותו בלב עבור זה אסור. {ו-י} {ו-יא}.
סיפור לשון הרע לתועלת על מידות ומצוות שבין אדם למקום
מותר לאדם לספר לילדיו ולתלמידיו (ולכל מי שזה יכול להועיל) על מדותיו ומעשיו הרעים של חבירו בעבירות שבין אדם למקום, כדי להרחיקם ממנו שלא ילמדו מדרכו הרעה, ואם לא ראה את הדבר בעצמו אלא שמע מאחרים, מותר לו לחוש ולספר את הדבר, רק צריך לציין בדבריו ששמע זאת מאחרים, ואין צורך בתנאים נוספים לשם כך. {ד-במ"ח-מג}
סיפור לשון הרע לתועלת על מצוות בין אדם לחבירו
לשם איזו תועלת מותר לספר לשון הרע במצוות בין אדם לחבירו
ישנם מקרים בהם מותר ומצוה לספר בגנותו של אדם, כגון שגזל את חבירו או עשקו או רימהו או ביישו או ציערו, ונודע לו בבירור שלא תקן את העוולה ולא החזיר את הגזילה ולא פייסו, ואפילו אם הניזק לא יודע מזה, ואפילו ראה דבר זה ביחידי, וכן הניזק בעצמו רשאי לספר בכדי להועיל לעצמו. {י-א}
וצריך שסיפור הדברים ישיג אחת משתי מטרות:
א. לעזור לניזק לקבל את הממון והפיוס וכל מה שמגיע לו מהמזיק, וכן כדי למנוע היזק בעתיד, ולתועלת זו מותר לספר את הדברים אפילו שלניזק עדיין לא ידוע על המעשה שעשו נגדו. {י-א}{י-ו}
ב. לגנות את המעשים הרעים כדי להרחיק את הבריות מלעשות מעשים כאלה, במקרה זה אסור לספר את הדברים כל עוד הניזק לא שמע עליהם שבזה יעבור המספר על איסור רכילות. {י-א}{י-ה}
התנאים לסיפור לשון הרע לתועלת במצוות בין אדם לחבירו
גם אם יש תועלת בדבר, בכדי שיהיה מותר לספר לשון הרע לתועלת במצוות בין אדם לחבירו צריך שיתקיימו שבעת התנאים הבאים, ואם לא התקיים אחד התנאים כראוי הרי שזה לשון הרע גמור:
א. שיראה את הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים, אלא אם כן התברר לו בוודאות לאחר ששמע שהדבר אמת. {י-ב}
ב. שיהיה ברור לו היטב שהמעשה שנעשה אכן אסור, וגם אין שום צד להתיר אותו, ובזה יש להיזהר מאוד בפרט כאשר הנפגע מן המעשה הוא קרובו של המספר או הוא בעצמו, שבמקרים כאלו מצוי מאוד שאדם ממהר לפסוק שלא כדין שהמעשה אכן אסור, ובמקרים אלו צריך להתאמץ מאוד לכוון לאמת. {י-ב}
ג. שתחילה ינסה בלשון רכה להוכיח את החוטא שיתקן את העוול וייטיב את דרכיו ואם כן אין עוד צורך לספר, ואם יודע מתחילה שהוא לא יקבל את תוכחתו, צריך לספר את המעשה בפני שלושה שיהא ניכר שהוא מספר לתועלת ולא כדי להתכבד בקלונו בסתר בעוד שבפניו הוא מחניף לו, ואם יודע שלא יקבל את תוכחתו והמספר ידוע לרבים כאיש אמת שאינו מפחד מאיש הוא רשאי לספר את המעשה אפילו שלא בפני שלושה, ואם עושה העבירה הוא אדם אלים והמספר חושש מפניו רשאי הוא שלא להוכיחו ולספר את המעשה אפילו בפני איש יחידי. {י-ב}{י-ח}
ד. יזהר שלא להגזים בדבריו ולהגדיל את העוולה יותר ממה שהיא, על ידי סיפור דברים שלא היו, או כל ידי החסרת פרטים שהם לזכותו של עושה המעשה אף על פי שבסך הכל הוא לא נהג כדין, ואם הנפגע מן המעשה הוא קרובו של המספר או הוא בעצמו צריך להזהר מאוד בזה, שהרבה פעמים במקרים כאלה האדם הנוגע בדבר נוטה להגזים בסיפור העוולה או להחסיר פרטים שהם לזכותו של השני. {י-ב}
ה. שהמספר יכוון לתועלת שבסיפור ולא כדי להתכבד בקלונו של עושה המעשה ולא מתוך שנאה או תחרות, ואם המספר נגוע גם הוא באותה עבירה אסור לו לספר, שהואיל והוא לא מונע עצמו מאותה עבירה ניכר הדבר שאין כוונתו לשם שמים אלא להתכבד בקלונו של חבירו, וכן אסור לספר את המעשה בפני אנשים הנגועים באותה עבירה שבעניהם מעשה זה אינו מגונה ולא תצמח כל תועלת מסיפור הדברים, וצריך לשים לב שמסיפור הדברים אכן תצא תועלת באופן מעשי שהשומעים אכן יכולים להועיל במקרה כזה, שאם לא כן אסור לספר אף על פי שכוונת המספר לטובה. {י-ב}{י-ג}{י-ד}
ו. אם ניתן להשיג את אותה התועלת שבסיפור הדברים גם ללא סיפור הדברים, אסור לספרם, וישיג את התועלת בדרך השניה, ואם אפשר להשיג את אותה התועלת שבסיפור על ידי סיפור מקצת העוולה אסור לספר את כולה. {י-ב}
ז. צריך להיזהר שבסיפור הגנות לא יגרום לעושה המעשה נזק יותר מהמגיע לו על פי הדין שהיה יוצא אילו העידו עליו בפני בית דין (וראה באור הדבר בחפץ חיים הלכות רכילות כלל ט). {י-ב}
ולכל אלו התנאים צריך שיקול דעת גדול מאוד ואחריות כבדה מאוד, שאם חס ושלום לא נתקיים אחד מהתנאים הרי שבמקום התועלת והכוונה הטובה סיפורו הוא לשון הרע גמור ויתן את הדין על כך, ואדם שיש לו ספק באחד מדברים אלו ישאל חכם הבקי בהלכות שמירת הלשון, וצריך להזהר מאוד בפרט כשהוא כועס ונוטר ורוצה לנקום כאשר המקרה נוגע לו ולקרוביו. {י-יד} {י-טו}
סיפור לשון הרע לתועלת על חבירו שהזיקו
אסור לאדם לספר על חבירו שהזיקו כדי להרחיק אנשים מללכת בדרכיו הרעים, שבוודאי אין כוונתו בזה לשם שמים אלא רק לבזותו בגלל שנגע בממונו ובכבודו, וכן אסור לו לספר על חבירו שנמנע מלהיטיב עמו במצוות כגון צדקה הלוואה והכנסת אורחים אף שהיה ביכולתו. {י-יא} {י-יב}
מותר לאדם שניזק על ידי חבירו לספר את הדבר לתועלת של השבת ממונו וכל מה שמגיע לו מהמזיק, או כדי למנוע אותו מלהזיק לו בעתיד, כגון שמספר לאנשים היכולים להוכיח את הגזלן ולגרום בכך שישיב את הגזילה, וחייב להקפיד שיתקיימו כל שבעת התנאים של לשון הרע לתועלת (במצוות בין אדם לחבירו), שאם לא כן אין לו כל היתר לספר את הדבר. {י-יג}
לשם איזו תועלת מותר לשמוע לשון הרע
אף שאסור לשמוע לשון הרע אפילו מבלי לקבלו, מכל מקום אם יש לשומע תועלת מעשית בשמיעה לגבי העתיד שלו או של אחרים, הוא רשאי לשמוע את גנות חבירו משום תועלת זו, אם הוא מבין מתחילת הסיפור שעשויה לצמוח לו תועלת מכך.
כגון אדם ששקל בדעתו לעשות שותפות עם פלוני וכעת מספרים לו עליו, ומתחילת הסיפור הוא מבין שרוצים להראותו שפלוני אינו נאמן, במקרה זה מותר לו להמשיך ולשמוע את הסיפור כדי לחוש לזה ולהשמר ממנו ולמנוע את השותפות ולהציל את עצמו בעתיד מהפסד או מריבה עמו, וכן מותר לשמוע דברי גנות על חבירו כדי להשיב גזילה לבעליה, וכן מותר לשמוע על מידות רעות או עבירות של חבירו כדי להתרחק ממנו ומדרכו הרעה,
עצה טובה: בכדי לשמוע דברים של תועלת אך להמנע משמיעה כלשהיא של דברי גנות שאינה לתועלת יש לנהוג באופן הבא: כאשר רואה האדם שמתחילים לספר לו על חבירו והוא מבין שרוצים לספר לו דברי גנות, ישאל את המספר האם בשמיעת הסיפור הזה תהיה לו תועלת מעשית בעתיד או לא, ורק אם הוא מבין מתשובתו שאכן בשמיעת הסיפור יש תועלת מותר לו לשמוע בכדי להיזהר מבלי להאמין כפי שכבר כתבנו {ו-ג}
כיצד לברר דבר פרטים על חבירו לתועלת
אדם שיש לו תועלת לברר על מגרעותיו של חבירו כגון שרוצה לעשות איתו שותפות כלשהי בעסקים בממון או בשידוך, מותר לו לשאול עליו אצל אנשים אף על פי שיתכן שיספרו את גנותו, וזה מותר בכדי להמנע בעתיד מנזק או מריבה או חילול השם וכדומה, וצריך להזהר ולשאול רק את הפרטים שיש לו תועלת בהם ולא יותר מכך. {ד-יא}
אדם השואל על חבירו לתועלת צריך לציין בפני הנשאלים את הסיבה שבגללה הוא שואל כדי שיכוונו אף הם לתועלת, שאם הם לא כוונו לתועלת - הרי הוא הכשילם על ידי שאלתו בלשון הרע, ועל כל פנים – אין לו לקבל את דברי הגנות ששמע על חבירו כנכונים, ומותר לו רק לחשוש לדברים שמא הם נכונים ולהמנע מהשותפות הנ"ל. {ד-יא}
אסור לאדם לשאול על חבירו לתועלת אצל שונאיו ומתחריו בעסקים, שאף על פי שמותר לו לברר על חבירו לתועלת כפי שאמרנו, הרי כאשר שואל את שונאיו של חבירו, הם יספרו את גנותו מבלי להתכוון לתועלת שבדבר אלא מתוך שנאתם או תחרותם איתו, ובאופן כזה אפילו אם יספרו דברי אמת, דבריהם נחשבים לשון הרע, ונמצא הוא מכשילם על ידי שאלתו בלשון הרע (בהערה). {ד-יא}
שמיעת לשון הרע כדי להכחישו
אף שאסור לשמוע לשון הרע אפילו מבלי לקבלו, מצוה לשמוע בגנות חבירו כאשר הוא משער שעל ידי שמיעת העניין בשלימותו יוכל להוכיח למספר או לשאר השומעים שאין פרטי המעשה כמו שסיפר, או שניתן לדון לכף זכות את עושה המעשה, וצריך להזהר מאוד שלא להאמין בדברים, שאם לא כן יצא שכרו בהפסדו. {ו-ד}
שמיעת לשון הרע כדי להרגיע את המספר
אף שאסור לשמוע לשון הרע אפילו מבלי לקבלו, מצוה לשמוע בגנות חבירו, אם המספר מספר מתוך רוגז מה שזה עשה כנגדו, והוא מכיר את המספר ומשער שעל ידי זה שישמע את המעשה מבלי לקבלו יוכל להשקיט את רוגזו של המספר ולמנוע ממנו לספר לאנשים אחרים שיתכן שיקבלו את דבריו, וצריך להזהר מאוד שלא להאמין בעצמו בדברים, שאם לא כן יצא שכרו בהפסדו. {ו-ד}
לשון הרע על מנת שיוכיחו את חבירו
אסור לספר לשון הרע על מנת שהשומע יוכיח את זה שמסופר עליו אפילו אם השומע נמנה על קרוביו של האיש, שתחילה חייב אדם להוכיח את חבירו על רעתו בינו לבין עצמו ולא לרוץ ולספר בגנותו.
ואם הוכיחו וזה לא עזר או שיודע מראש שתוכחתו לא תועיל ואילו התוכחה של זה השומע יכולה להועיל, הוא רשאי לספר לו כדי שיוכיחו. {ח-יא}
וכן אם חושש מחבירו שהוא איש אלים ויכול להזיקו, אין הוא צריך להוכיחו בעצמו, והוא רשאי לספר למי שאינו חושש מפניו כדי שיוכיחו.
וכן אם ראה לץ שאינו מקבל תוכחה חוטא במתכוון בעבירה הידועה לכל אפילו בפעם הראשונה שחטא, מותר לספר לאנשים שיש להם השפעה עליו (כגון קרוביו או רבו). {ד-ד}