אור ברסלב

ספר ההגיון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]

פרק י

פרק ט

הַכֹּל עַצְמִי וְהַמִּקְרִיִּי מֻרְכָּב וּבָנוּי. הַמִּתְדַּמֶה וּבִלְתִּי מִתְדַּמֶה. כְּלָלֵי הַכֹּל. הַחֵלֶק וּכְלָלָיו.
א כֹּל הוּא מַה שֶּׁמְחֻבָּר מֵחֲלָקִים שֶׁמֵּהֶם נִבְנָה, וְיִתְחַלֵּק לְכֹל מִצַּד עַצְמוֹ וְכֹל מִקְרִיִּי.

ב כֹּל מִצַּד עַצְמוֹ הוּא מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲלָקִים מַמָּשׁ שֶׁבּוֹנִים אוֹתוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְמֻרְכָּב, אוֹ עַצְמִי, וּבָנוּי.

ג הַמֻּרְכָּב אוֹ עַצְמִי הוּ שֶׁחֲלָקָיו עַצְמִיִּים בּוֹ, דְּהַיְנוּ חֹמֶר וְצוּרָה.
פֵּרוּשׁוֹ: כָּל נִמְצָא, שֶׁהוּא מֻרְכָּב מֵחֹמֶר וְצוּרָה, בִּבְחִינַת הֱיוֹתוֹ הַרְכָּבַת שְׁנֵי אֵלֶּה, נִקְרְאוּ כֹּל עַצְמִי.

ד הַבָּנוּי הוּא – שֶׁיֵּשׁ חֲלָקִים בִּנְיָנִיִּים שֶׁמֵּחִבּוּרָם הוּא נִבְנֶה, וְיִתְחַלֵּק לְמִתְדַּמֶּה וּבִלְתִּי מִתְדַּמֶּה.

ה הַמִּתְדַּמֶּה הוּא – שֶׁכָּל חֵלֶק מִמֶּנּוּ מִתְדַּמֶּה לַכֹּל בַּשֵּׁם וּבַטֶּבַע.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאֵשׁ.
הַבִּלְתִּי מִתְדַּמֶּה הוּא – שֶׁאֵין כָּל חֵלֶק מִמֶּנּוּ מִתְדַּמֶּה אֶל הַכֹּל בַּשֵּׁם וּבַטֶּבַע.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאָדָם אוֹ הַבַּיִת שֶׁאֵין כָּל חֵלֶק נִקְרָא אָדָם אוֹ בַיִת.

ו הַכֹּל הַמִּקְרִיִּי – שֶׁאֵינוֹ כֹּל עַצְמִי אֶלָּא בְדֶרֶךְ מִקְרֶה.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַנּוֹשֵׂא הַנֶּחֱלָק בִּנְשׂוּאָיו.
כְּלָלֵי הַכֹּל:
1 יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הַכֹּל לַחֲלָקָיו, וַאֲפִילוּ לְכֻלָּם בְּיַחַד בִּהְיוֹתָם חֲלָקִים.
פֵּרוּשׁוֹ, כִּי בִהְיוֹת הַחֲלָקִים מִתְחַבְּרִים יַחַד וְעוֹשִׂים כֹּל מְחֻבָּר מִכֻּלָּם, נַעֲשֶׂה מִזֶּה מְצִיאוּת שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא כְלָל, אֲפִילוּ כְּשֶׁהָיוּ כֻלָּם יַחַד אַךְ בִּלְתִּי מִתְחַבְּרִים.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם תְּסַדֵּר כָּל אֵיבְרֵי הַבְּהֵמָה זֶה אֵצֶל זֶה, לֹא יִקָּרְאוּ בְהֵמָה, אֶלָּא חֶלְקֵי בְהֵמָה.
2 הַכֹּל לְגַבֵּי חֲלָקָיו הוּא יוֹתֵר שָׁלֵם, וְהַחֲלָקִים לְגַבֵּי הַכֹּל יוֹתֵר חֲסֵרִים.
3 כְּשֶיֻנַּח הַכֹּל, יֻנְּחוּ הַחֲלָקִים בְּהֶכְרַח; אַךְ בִּשְׁלֹל הַכֹּל, לֹא תֻכְרַח שְׁלִילַת הַחֲלָקִים.

ז הַחֵלֶק הוּא מַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ יִבָּנֶה הַכֹּל בְּחֶבְרַת שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר, וְחִלּוּקָיו כְּחִלּוּקֵי הַכֹּל.
כְּלָלֵי הַחֵלֶק:
1 כָּל חֵלֶק לְגַבֵּי הַכֹּל הוּא חָסֵר.
2 לֹא כָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַכֹּל יֵשׁ לְכָל חֵלֶק.
3 מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֵלֶק מִצַּד עַצְמוֹ יֵשׁ לַכֹּל מִצַּד אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁבּוֹ.

תוכן העניינים

ספר ההגיון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה