אור ברסלב
ספר הגן ודרך משה ספר הגן › ליום שני

ספר הגן ודרך משה· רבנו יצחק ב"ר אליעזר

ספר הגן · ליום שני

ליום ראשון

יראת אלקים ישתבח שמו לעד הוא יסוד התורה ומקורה כל המצות שנאמר יראת ה' מקור חיים לסור ממוקשי מות וחייב אדם לירא את הבורא ית"ש ולעשות מצות שנאמר סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' וכשאדם עובד לבורא ית"ש יעבוד לו ביראה ובשמחה שנאמר עבדו את ה' בשמחה וכתיב עבדו את ה' ביראה ויהיה בכל עת הבושה על פני האדם שנ' בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ואמרו רז"ל סימן טוב באדם שהוא ביישן חייב אדם להתפלל בכל יום שנא' ועבדתם את ה' אלהיכם וכתיב לעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ותניא בספרי ובירושלמי איזה היא עבודה בלב זו היא התפילה. וחייב אדם להתפלל בכל יום תלתא זימנא ערב ובקר וצהרים כי כך עשה דניאל שנאמ' זימנא תלתא בימא מבעא וגו' מבעא לשון תפלה על כן בהקיצו משנתו ישכים לבית הכנסת וקודם שילך לבית הכנסת ילך לבית הכסא ויבדוק עצמו יפה כי אין נאה להביא טנוף לפני בוראו יתב' ויזהר שלא יתלכלך בגדיו לא במי רגלי' ולא בריעי והמכנסי' יכבסם מכתמי צואה וראיתי בס' החסידים כל אדם ששימש מטתו לא לילך לב"ה אלא אם כן ישפשף היטב סביב המילה שלא יהא שום שכבת זרע על בשרו וילבש טלית קטן כעין סרבל קודם שילך לבית הכנסת וילך בו כל היום כי עיקר מצות ציצית לזכרון נתנו ויניח לגלות ציצית אחד חוץ לבגדו כדי שיזכר מצות ציצית שנא' וראיתם אותו פי' כל היום בסמ"ק. ולא יתור אדם אחר שרירת לבו ומראות עיניו המחטיאים את הגוף אין זה אלא כשהוא הולך בדרך אשר דברי ערוה מצויין בה ועל כן יהיה לו תדיר עליו אותך טלית תחת המקטורים ולא תחת הקט' ואח"כ יניח תפילין כי כל איש מישראל חייב להניח תפילין בשעת התפילה דאמר רבה כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל בכוונה מובטח לו שהוא בן עה"ב. אבל כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד שקר בעצמו אביי אמר כל המניח תפילין אני ערב בדבר שאין גיהנם שולט בו כי אמר ר"י גדול מצות תפילין יותר מן התפלה שזה תיקון חכמים וזה תיקון הקב"ה הא תא קחזינא תפילין מצוה רבה היא וכן אמר רבותינו פ"ק דר"ה פושעי ישראל בגופן שנידונין י"ב חדש בגיהנם קרקפתא דלא מנח תפילין פי' קרקפתא גלגלות לפי' ר"ת כגון נמנע מתפילין משום מרד וביזוי המצוה ורב אלפס ז"ל פי' שלא הניח תפילין מעולם ונכון להחזיק כל אדם במצות תפילין וכן כתב הר"ר משה מקוצי ז"ל כי יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק שעיקר תפילין לרשעים נצטוו לישרם דרך ישרה כי יותר הם צריכים חיזוק וזכר מאותם שגדלו ביראת שמים וראה כמה גדולה הנחתן כי בתפילין יש ארבע פרשיות ובכל אחת כתיב טוטפת חוץ מא' שכתוב בה לזכרון ללמדך שעיקר תפילין נצטוו לאותן שצריכ' חיזוק וזכר עכ"ל. וילך לבית הכנסת וקודם שילך לבית הכנסת לא יעשה שום מלאכה אלא יתפלל תחלה. כי כן ראיתי במדרש ילמדינו באשה אחת שהיתה זקינה מאוד יותר מדאי ובאה לפני ר' יוסי בן חלפתא ואומרת לו ר' זקנתי יותר מדאי אני מבקשת לפטר מן עולם אמר לה מה מצוה אתה מלומדת לעשות בכל יום אומרת לו למודה אני אפי' יש לי דבר חביב אני מניחה אותו ומשכמת לבית הכנסת בכל יום אמר לה מנעי עצמך ג' ימים ואל תלכי לבית הכנסת זה אחר זה ועשתה כן ביום ג' חלתה ומתה לכן אמר שלמה הע"ה אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים ילמדנו מכאן שלא לעשות שום מלאכה קודם התפלה. וכן יש להביא ראייה שאין לעשות מלאכה קודם שיתפלל מאבא בנימן אמר ר' אבא בנימן על ב' דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהא סמוכה למיטתי פי' רש"י ז"ל כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל משמע לפי' רש"י שאבא בנימן לא רצה ללמוד לעצמו ולא לעשות מלאכה אלא עד שהיה מתפלל ונראה דהשתא בזמן הזה אין תורתינו אומנתינו לכן יתפלל תחילה ואח"כ ילמוד וכן כתב הר"ר אליעזר מווירמשא וזה לשונו אפילו לת"ח שדרכו ללמוד אבל בשעת התפלה ובשעת הקהל אומרים ברכו אין יכול ללמוד כי זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד ואם ביטל תפלה בשביל למודו אפילו למד כל היום כולו ולומד לאחרים מעלה עליו הכתוב כאלו לא למד כל אותו יום כולו וכן תדע בבירור שכל המתפלל בכוונה בשעת התפלה מעלה עליו כאלו למד כל התורה שהרי בישתבח יש ג"ן תיבות כנגד ג"ן פרשיות שבחומש עכ"ל. מתוך דבריו משמע שיש להתפלל תחלה ואח"כ ילמד דהא התפילה עולה כאלו לומד גם נותן שבח לבורא ית' וכשבא לב"ה קודם שיתחיל להתפלל יחשוב לפני מי הוא בא ולפני מי הוא יושב ויאמר ברכות בקול נעים כי כל שאמר בקול רם ובקול נעים ברכות יתעדן עם הצדיקים בגן עדן ויהי לו עטרת על ראשו שנאמר שיר השירים אשר לשלמה אותיות לראש שלמה הקב"ה יקרא שלום מדה כנגד מדה מתפלתו של ישראל יהיה כתר להקב"ה גם הקב"ה ישים כתר על ראשם לע"ה ועוד מצאתי כתוב בספר אור זרוע וז"ל אני הכרתי את איש אחד מווירמישא והיה קורין אותו בונים והיה זקן וקובר מתים ושמעתי על האמת שפעם אחת השכים השמש לבית הכנסת וראה אדם אחד לפני ב"ה ועל ראשו כתר של עשבים ונפחד השמש ממנו וסבר שהוא שד ואמר לו וכי אינך פלוני שמת וקברתיך אתמול אמר לו הן א"ל האיך אתה באותו העולם א"ל בטוב. מה זכות היה לך והלא היית אדם קל א"ל רק באותו זכות שהייתי אומר ברכות בקול נעים בבית הכנסת בזכות זה הביאני לג"ע ומכבדין אותי וזה לך הסימן שאני הוא שקברת אתמול כי הראה חלוקו קרוע לפי שקרעת לי כשהלבשתני תכריכין ושאל לו מה זה שבראשך וענהו הם עשבים שבג"ע שמתי בראשי כדי לבטל ריח רע מעלי של זה העולם וכן שמעתי בשם הרב ר"י חסיד ז"ל שאמר בימות החורף שהוא קור גדול מוטב שילכו לבית אותם שאינ' מלבשי' בטוב ויתפללו שם ואל יקצרו בשבחו של מקום וכן שמעתי מפיו שהיה אחד רב גדול ומובהק לרבים היה גוער בבני בה"כ שהיו מאריכין לפי שהיה דעתו ללמוד על כן רצה שיהא ממהרים בברכות ונענש על ככה באותו עולם הלכך כל אדם יקח על לבו ויאמר ברכות בקול רם ונעים ויזכה לג"ע ע"כ מצאתי כתוב וכל המגביה קולו ואמר בקול רם מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות הכתובים בפ' ויקרא שהרי אנו אומרים מאה ברכות בכל יום שיש בהם הזכרת השם י"ת. בברוך שאמר יש קי"א אותיות כנגד קי"א פסוקים שיש בפ' ויקרא פ"ז תיבות יש בברוך שאמר להודיע שכל מי שאומר ברוך שאמר בקול רם ובקול נעים ובכוונה עושה לו הקב"ה לעה"ב כתר של פז שנאמר ראשו כתם פז ובכל פעם בקריאת שם המיוחד בהזכירו בכל תפלה יחשוב בלבו שהוא אדון לכל והוא חי וקים לעולמי עולמים וכל המספר בבהכ"נ בשעה שהש"ץ מתפלל הרי זה חוטא וגדול עונו מנשא וכל הקהל חייבין להוכיח ולחשוך מחטא וכן מצאתי בספר חסידים אסור לספר שיחת ולנהוג קלות ראש בבה"כ אוי להם בהנהגם קלות ראש וריקות ואינם מתבוננים מהאומות העולם שהולכים לבית עכו"ם שלהם ואינם נוהגים בו קלות ראש אך עומדים בפחד אעפ"י שהם עובדים לעכו"ם אבל אנו עובדים הקב"ה שהוא חי וקים לעולמי עולמים על אחת כמה וכמה שיש לנו לעמוד לפניו באימה וביראה וברעד על אותם היושבים בבית התפלה ומראים עצמם בעיפות ואינם יכולין לעמוד על עצמם עליהם הכתוב אומר לא אותי קראת יעקב כי יגעת וגו' וכל היום עומד בשוק לפני המלך או לפני שר ואינו עייף ובבית התפלה אינו יכול לעמוד עכ"ל ספר חסידים וכתב הר"ר אליעזר מווירמשא כי מי שאינו נכנס לבה"כ בעה"ז אינו נכנס לעוה"ב שנא' סביב רשעים יתהלכון לכן יזהר כל אדם שלא ישב לפני בית הכנסת (שקורין פלש) בשעה שהציבור מתפללין ואל יקרא שכן רע שנא' כה אמר ה' הוי על כל שכיני הרעים הנוגעים בנחלה ואינם נכנסין על כן אותם בני אדם היושבים לפני בית הכנסת וגם אותם המדברים בבה"כ בשעה שהקהל מתפללים בבירור יהיו נדונים בצואה רותחת קבלתי ממהר"ר משה בן הר"ר בער דרשן שאם יפול לאדם מחשבה רעה בשעת התפלה ומחמת זה אינו יכול להתפלל בכוונה יאמר ג' פעמים פי פי פי ואח"כ ירוק ג' פעמים ולא ירוק לגמרי אך בדרך נחת והלשון מוציא שיהא בין שפתים בשעת הרקיקה ובודאי ובבירור אם יעשה כן ילך לו המחשבה. ע"כ יום שני. ועתה אכתוב מסיום התפלה:

תוכן העניינים

ספר הגן ודרך משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה