אור ברסלב
ספר הגן ודרך משה ספר הגן › ליום הששי

ספר הגן ודרך משה· רבנו יצחק ב"ר אליעזר

ספר הגן · ליום הששי

ליום החמישי

טוב לאדם שיתעסק בדברים הנוגעים למדריגות החסידות שיוצא אהבת העולם הזה מלבו ויאמר זה אהבת הבורא יתברך שמו וימסור עצמו להיות לו עבד ולעבוד לו מאהבה ומיראה ובכונת לבו ויהא בטחון בבורא ית"ש וזו היא מדריגת החסידות יעשה גמילות חסדים עם הבריות ועוד נקרא חסיד על ששומע שמחרפים ומגדפים אותו אז משתנה בו פניו ושותק ואינו משיב ואת החסידה תרגום ית חיורתא הרי אתה רואה שנקרא חסיד על שם שפניו משתנים גם זאת מדריגות החסידות בעת נסיון צריך שידע בעבודת הבורא ית' ליחד שמו הגדול במות יותר מבחיים להיות שמח בגזרותיו כמו שעשו חנניה מישאל ועזריה שהשליכו עצמן בכבשן האש וכן עשרה הרוגי מלכות ועליהם נאמר להנחיל אוהבי יש וחמר מה רב טובך אשר צפנת ליראך וכל אדם צריך ליזהר שלא יפתה אותו יצר הרע ואם יפגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש:

ואם תזהר דרך חסידות ודרך זריזות ולא דרך עצלות אז תנצל ממנו כי יצה"ר אורב לך ומייפה ענינים ומביא לך ראיותיו לכך אל תתעצל כנגדו אולי תנצח ואם ינצחך פעם אחת ימיתך ואם ינצחך בקל שבקלות ינצחך כמו כן בחמורה כי הוא מתחיל להלחם עמך ינצחך מעט מעט. ורבו עוזריו וחוליו ועיקר כוונתו אמת לשקר ולהעמיד על הכיזוב ע"כ לעולם תהא כנגדו והתחזק כנגדו ותתחזק כנגדו ותתרחק עצמך ממנו וכן אם יבא לך מחשבה רעה בעת התפלה אינך יכול להתפלל בכוונה תעשה כמו שכתוב לעיל שקבלתי אותו מאדם גדול כה יעשה אדם כשתחלש לבו מחלאים רעים יכנע לבו ויתחנן לפניו וידכאו ובפגעו בו פגעים בממונו או מקרה בבניו בקרוביו יצדיק דינו ירצה בגזירת הקב"ה וידום על כעסו שנאמר וידום אהרן:

ויהא זהיר כל אדם שלא יהא בו שום גאוה וגובה בלבבו אך יכניע וישפיל עצמו וכשקורא אדם בתורה ובנביאים ורואה העונש ויודע בעצמו שחטא בזה הדבר מה שקרא בשעת קריאה צריך להתחרט על חטאיו להכניע ולהשפיל עצמו. לעולם יעשה אדם טובות לבני אדם וידון כל אדם לכף זכות ולא יספר בגנותם וימחול להם אם דברו עליו דבר גנאי שנאמר והאיש משה עניו מאד וכן מצינו במס' יומא דרב הוי אזיל לבי טבחא לבקש ממנו מחילה וכל אדם שאוהב צדקות ותוכחת וגמילת חסדים וביקור חולים. ומנחם אבלים. ומכניס אורחים ומכניס חתן וכלה ומתפלל תפלתו בכוונה. אפי' דר בחוצה לארץ אין לו דין חיבוט הקבר אפי' דין של גהינם אינו רואה ויזהר כל אדם שלא יספר לשון הרע בביתו גם לבני ביתו לא יניח לספר לשון הרע ולומר כך וכך עושה פלוני ואל תבהל לכעוס וכבוש כעסך. בכל מה שתוכל מאד יזהר אדם שלא ישקר אך בדברים שמותר לשנותם מפני השלום דאמרי רבנן בתלתא מילין משנין רבנן דבריהם במסכתא בפוריא באושפיזא וכן המשנה בדיבורו כאלו עע"ז כתיב הכא והיתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם הכל המה מעשה תעתועים ויזהר אדם מן הליצנות שהוא מרגלת את האדם לידי עבירה המתלוצצי' נופלים בניהם ואל תרדוף אחר ישיבת עמי הארצי' ואחר ליצים כי מהם לא תלמוד טוב וחכמה אך דברים רעים ולצנות. ויעזוב אדם הגדולה בעת שהוא עושה מצות הבורא ית' בין לבדו בין תוך הקהל וכל דבר מצוה יעשה בעצמו ואל יתבייש בפני הקהל לומר אני בוש לעשות דבר זה לפני הקהל וקח לך ראייה מאהרן דחייב אותו המקרא להוציא הדשן כדי להשפיל ולהסיר גאות הלב. ואל יגרע ואל יהא שפל להנקם מרשעים לכבוד הבורא יתברך שמו ולא ידבר אדם הרבה אך ימעט בדברים וכן אל יגביה קולו אך ינמוך קולו וידבר בנחת עם הבריות ואל ישב עם משחקים ואל ישמח במה ששמחים עמי הארצים מתענוגי עולם אך יתחבר עצמו עם ת"ח שנא' הולך עם חכמים יחכם. וכן אמרו חכמים ז"ל יהא ביתך בית וועד לחכמים וכו' ואם ישבחונך בני אדם יאמר להם אל תשבחוני כי פשעי אני אדע וראוי כל אדם להיות פרוש ומה היא הפרישה שענייני עולם יהי' מאוס לו ואל יהיה לו שום עסק אך ביראת שמים וכן ימנע עצמו אפי' בדבר המותר לו ואלו הן דרכי הפרושים נפשו שפלה ואינו נוטר איבה ואינו חומד ואל יספר בגנות חבירו ובורח מגדולה ושררה ואם ישחק לא ירבה ואם יכעס לא יקצוף ויהא עניו ואם ישאל ממנו צדקה נותן לעני ודובר על האמת עוזב תאותו אומר ועושה אוהב את הש"י ועושה רצונו אוהב עושה צדקה אב ליתומים וכל מי שדעתו להתנהג בפרישות כך יעשה כל איש ואיש אל תתנהג עצמך בתענוגים אך יהיו עליך כדבר איסור כי כל המתענג בתענוגי' אי אפשר שלא יעזוב תורת אלהינו וכן ראוי כל איש שדעתו להיות פרוש נאה לבלום שפתיו ולפרוש מדברים בטילים ואין לו לדבר כי אם מה שהוא לצרך הבורא ית' שמו כגון עבודת המצות ועבודת התורה ואין לו לעשות סעודת הרשות וזה אסור לכל אדם ומכל שכן לפרוש ואין לו לראות בנשים. כל סעודות שאינן של מצוה אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנו כגון בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ סעודת ארוסין וסבלנות כולם סעודת מצוה וכל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה וכל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום לסוף גולה ועיין בפסחי' ראיתי במיימני ז"ל כל מצוה הבאה עבירה על ידה מוטב שלא יעשה אותה הלכך לא ילך אדם אצל נישואין במקום שאדם נושא אשה שאינה הוגגת לו או איפכא או במקום שיושבים אנשים בין נשים וכן אסור לראות בנשים או לישב במקום שיש נבול פה או במקום שאין תרבות ולא יתכן לברך שם שהשמחה במעונו וכל מי שאינו הולך לנשואין אלו עליו הכתוב אומר לא ישבתי בסוד משחקים וכתוב ולשמחה מה זו עושה פי' ת"ח בין ליצים ולא יאכל אדם במקום קיבוץ הרבה דהיינו סעודות הרשות אך סעודות של מצוה כגון ברית' מילת או סעודות שתלמיד חכם נושא בת ת"ח ודי לאדם שהוא בריא לאכול בשר מערב שבת לערב שבא כנ"ל. הפרוש יפרש עצמו מכל מיני זמר מן הלצנות ומן הניגונים מהשחוק מן המריבה ומדברים כוזבים ומרכילות כי רכילות ולשון הרע טורדים את האדם ממצות ומע"ט ויזהר ת"ח שלא ימצא שום טינוף בבגדיו או כל דבר מאוס כי כל ת"ח שבגדיו מלוכלכים שאינם נקיים ישנאו לו הבריות ואומרים כמה לומדי תורה מאוסים הם ונמצא שם שמים מתחלל:

תוכן העניינים

ספר הגן ודרך משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה