אור ברסלב
ספר האורה חלק א › פרק צד

ספר האורה· רש״י

חלק א · פרק צד

פרק צג

[צד] דין שופר.
כל השופרות כשירין בין של אילים בין של רחלות חוץ משל פרה ושור, ניקב וסתמו, במינו כשר, והוא שנשתייר רובו של שופר שלם. שלא במינו פסול, ואע"פ שנשתייר רובו, ובמינו כשר, היכא דאינו מעכב את התקיעה, וכמה שיעור שופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, היה קולו עבה או דק או צרור כשר, שכל הקולות כשרין לשופר קדחו בזכרותו שבתוך הקרן ותקע בו יצא, שמין במינו אינו חוצץ, המודר הנאה מחבירו, תוקע לו (שופר) [תקיעה] של מצוה, וצריך שיתכוון שומע ומשמיע ואף על פי שיצא מוציא:

תוכן העניינים

ספר האורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה