פֶּרֶק כג - דְּבָרִים הַמּוֹנְעִים תַּשְׁמִישׁ · חֹסֶר צְנִיעוּת
א. אַף שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֻתֶּרֶת לוֹ, אֵין לוֹ לְשַׁמֵּשׁ בְּפַרְהֶסְיָה אוֹ בְּמָקוֹם צִבּוּרִי, בְּגַנִּים וּבְפַרְדֵּסִים, כִּי דָּבָר זֶה נִרְאֶה כִּזְנוּת[1245]שו"ע אה"ע סי' כ"ה סעי' ד'.. וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהִטִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ (שֵׁם גְּנַאי לְתַשְׁמִישׁ) תַּחַת הַתְּאֵנָה, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית-דִּין וְהִלְקוּהוּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה רְאוּיָה לְכָךְ[1246]סנהדרין מ"ו ע"א..
ב. וְיֵשׁ לָהֶם לִהְיוֹת צְנוּעִים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וְלֹא לְפַרְסֵם מַעֲשֵׂיהֶם. וְעַל אִשָּׁה שֶׁמְּפַרְסֶמֶת אֶת דְּבַר טְבִילָתָהּ נֶאֱמַר: "אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה"[1247]דברים כ"ז, כ"א. שו"ע ורמ"א יו"ד סי' קצ"ח סעי' מ"ח..
ג. מַדְרֵגוֹת יֵשׁ בִּצְנִיעוּת זוֹ, חֶלְקָן חוֹבָה וְחֶלְקָן רְשׁוּת: חוֹבָה עַל כָּל אָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים עֵרִים[1248]שו"ע או"ח סי' ר"מ סעי' ו', ועי' הפרטים בדיני אורחים להלן סעי' ה'-ז'., וַאֲפִלּוּ אִם הָאֲנָשִׁים הָעֵרִים אֵינָם שָׂמִים לֵב לַתַּשְׁמִישׁ[1249]כה"ח סי' ר"מ ס"ק מ"ב.. אֲבָל בִּפְנֵי יְשֵׁנִים, מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר. וְכֵן בִּפְנֵי תִינוֹק עֵר כְּבֶן שָׁנָה, שְׁנָתַיִם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר. לְמַעְלָה מִגִּיל זֶה, אָסוּר[1250]שו"ע שם סעי' ו'.. הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַל מִטָּה שֶׁתִּינוֹק יָשֵׁן בָּהּ לְמַרְגְּלוֹתָיו - אוֹתוֹ תִּינוֹק נִכְפֶּה. וְדַוְקָא קָטָן מִבֶּן שָׁנָה. וְאִם מַנִּיחַ יָדוֹ עָלָיו, מֻתָּר[1251]שו"ע שם סעי' ט"ז..
ד. מִדַּת-חֲסִידוּת הִיא שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ אֲפִלּוּ בִּפְנֵי תִּינוֹק[1252]נדה י"ז ע"א, כה"ח שם ס"ק צ"ב., אֶלָּא יְשַׁמְּשׁוּ בְּיִחוּד גָּמוּר שֶׁכָּל דַּעְתָּם תִּהְיֶה מֻפְנֵית זֶה לָזֶה וְלֹא לִדְבָרִים אֲחֵרִים.
וְהַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים לֹא הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מִטּוֹתֵיהֶם אֲפִלּוּ בִּפְנֵי בַּעֲלֵי-חַיִּים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים מֵחַדְרָם אֲפִלּוּ עַכְבָּרִים וּזְבוּבִים. וְ"אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׂוֹנְאָן וַאֲנִי אֵינִי אוֹהֲבָן וְכוּ', וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל חָי"[1253]נדה ט"ז ע"ב - י"ז ע"א, כה"ח סי' ר"מ ס"ק מ"ג..
לָכֵן יֵשׁ לָאָדָם לְסַלֵּק כָּל הַגּוֹרְמִים הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים, וּבִמְיֻחָד לֹא לְנָשִׁים אֲחֵרוֹת.