אור ברסלב
ספר דרכי טהרה פֶּרֶק כג - דְּבָרִים הַמּוֹנְעִים תַּשְׁמִישׁ

ספר דרכי טהרה

פֶּרֶק כג - דְּבָרִים הַמּוֹנְעִים תַּשְׁמִישׁ

פֶּרֶק כב - דִּינֵי הַתַּשְׁמִישׁ

חֹסֶר צְנִיעוּת

א. אַף שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֻתֶּרֶת לוֹ, אֵין לוֹ לְשַׁמֵּשׁ בְּפַרְהֶסְיָה אוֹ בְּמָקוֹם צִבּוּרִי, בְּגַנִּים וּבְפַרְדֵּסִים, כִּי דָּבָר זֶה נִרְאֶה כִּזְנוּת[1245]שו"ע אה"ע סי' כ"ה סעי' ד'.. וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהִטִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ (שֵׁם גְּנַאי לְתַשְׁמִישׁ) תַּחַת הַתְּאֵנָה, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית-דִּין וְהִלְקוּהוּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה רְאוּיָה לְכָךְ[1246]סנהדרין מ"ו ע"א..

ב. וְיֵשׁ לָהֶם לִהְיוֹת צְנוּעִים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וְלֹא לְפַרְסֵם מַעֲשֵׂיהֶם. וְעַל אִשָּׁה שֶׁמְּפַרְסֶמֶת אֶת דְּבַר טְבִילָתָהּ נֶאֱמַר: "אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה"[1247]דברים כ"ז, כ"א. שו"ע ורמ"א יו"ד סי' קצ"ח סעי' מ"ח..

ג. מַדְרֵגוֹת יֵשׁ בִּצְנִיעוּת זוֹ, חֶלְקָן חוֹבָה וְחֶלְקָן רְשׁוּת: חוֹבָה עַל כָּל אָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים עֵרִים[1248]שו"ע או"ח סי' ר"מ סעי' ו', ועי' הפרטים בדיני אורחים להלן סעי' ה'-ז'., וַאֲפִלּוּ אִם הָאֲנָשִׁים הָעֵרִים אֵינָם שָׂמִים לֵב לַתַּשְׁמִישׁ[1249]כה"ח סי' ר"מ ס"ק מ"ב.. אֲבָל בִּפְנֵי יְשֵׁנִים, מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר. וְכֵן בִּפְנֵי תִינוֹק עֵר כְּבֶן שָׁנָה, שְׁנָתַיִם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר. לְמַעְלָה מִגִּיל זֶה, אָסוּר[1250]שו"ע שם סעי' ו'.. הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַל מִטָּה שֶׁתִּינוֹק יָשֵׁן בָּהּ לְמַרְגְּלוֹתָיו - אוֹתוֹ תִּינוֹק נִכְפֶּה. וְדַוְקָא קָטָן מִבֶּן שָׁנָה. וְאִם מַנִּיחַ יָדוֹ עָלָיו, מֻתָּר[1251]שו"ע שם סעי' ט"ז..

ד. מִדַּת-חֲסִידוּת הִיא שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ אֲפִלּוּ בִּפְנֵי תִּינוֹק[1252]נדה י"ז ע"א, כה"ח שם ס"ק צ"ב., אֶלָּא יְשַׁמְּשׁוּ בְּיִחוּד גָּמוּר שֶׁכָּל דַּעְתָּם תִּהְיֶה מֻפְנֵית זֶה לָזֶה וְלֹא לִדְבָרִים אֲחֵרִים.

וְהַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים לֹא הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים מִטּוֹתֵיהֶם אֲפִלּוּ בִּפְנֵי בַּעֲלֵי-חַיִּים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים מֵחַדְרָם אֲפִלּוּ עַכְבָּרִים וּזְבוּבִים. וְ"אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׂוֹנְאָן וַאֲנִי אֵינִי אוֹהֲבָן וְכוּ', וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל חָי"[1253]נדה ט"ז ע"ב - י"ז ע"א, כה"ח סי' ר"מ ס"ק מ"ג..

לָכֵן יֵשׁ לָאָדָם לְסַלֵּק כָּל הַגּוֹרְמִים הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים, וּבִמְיֻחָד לֹא לְנָשִׁים אֲחֵרוֹת.

אוֹרְחִים

ה. אוֹרְחִים אֲסוּרִים לְשַׁמֵּשׁ מִשּׁוּם צְנִיעוּת, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם בְּנֵי-הַבַּיִת, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ סְדִינָיו שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת.

ו. אִם יֵשׁ לָאוֹרְחִים חֶדֶר סָגוּר וּמְיֻחָד לָהֶם, וּבָרוּר שֶׁאֵין נִכְנָסִים שָׁם בְּנֵי-הַבַּיִת, וְאֵינָם שׁוֹמְעִים אֶת שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁם - יְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ עַל סָדִין אוֹ מַגֶּבֶת שֶׁלָּהֶם[1254]שו"ע סי' ר"מ סעי' י"ג ובכה"ח שם ס"ק פ"ו, משנ"ב ס"ק נ', נ"א..

ז. אִם יֵשׁ סְפָרִים בְּאוֹתוֹ חֶדֶר וְאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה, אוֹ שֶׁאֵין לָהֶם סְדִינִים מִשֶּׁלָּהֶם - אֵין לָהֶם לְשַׁמֵּשׁ אֲפִלּוּ בְּלֵיל טְבִילָתָהּ, וּצְרִיכִים לִמְחֹל זֶה לָזֶה וְלֹא לָבוֹא לִידֵי מַחֲלֹקֶת.

ח. אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ לְהָקֵל בְּלֵיל טְבִילָתָהּ וְכַדּוֹמֶה, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַסּוּ אֶת הַסְּפָרִים. וְאִם אִי-אֶפְשָׁר בְּכָךְ, יִתְכַּסּוּ מֵעַל לְרֹאשָׁם וּמִתַּחַת לְרַגְלֵיהֶם[1255]אחרונים. ועי' לעיל בפרק כ"ב "כיסוי ספרי קודש"..

אַחַר בֵּית הַכִּסֵּא

ט. הַבָּא מִבֵּית-הַכִּסֵּא, אַל יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שִׁעוּר הִלּוּךְ חֲצִי מִיל (כְּ-9 דַּקּוֹת), מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁד בֵּית-הַכִּסֵּא מִתְלַוֶּה אֵלָיו. וְאִם שִׁמֵּשׁ, הָוֵי לֵהּ בָּנִים נִכְפִּים[1256]גיטין ע' ע"א, מסכת כלה פרק ב', ועי' כסא רחמים שם.. וְדַוְקָא בֵּית-כִּסֵּא קָבוּעַ, אֲבָל הַנִּפְנֶה לִצְרָכָיו בַּשָּׂדֶה אוֹ בְּבֵית-כִּסֵּא עֲרַאי, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין[1257]משנ"ב סי' ר"מ ס"ק נ"ד..

הַמִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ

י. מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּקִשּׁוּי אֵבָר מֵחֲלוֹמוֹ לֹא יִבְעֹל בְּאוֹתוֹ קִשּׁוּי, כִּי אֵין קִשּׁוּי זֶה מֵאִשְׁתּוֹ, וְיִגְרֹם נֶזֶק לוֹ וּלְבָנָיו שֶׁיִּוָּלְדוּ מִכָּךְ. וְאִם מְרֻבָּה תַּאֲוָתוֹ, יַמְתִּין עַד שֶׁיָּמוּת הָאֵבָר מִקִּשּׁוּי הַחֲלוֹם וְאַחַר-כָּךְ יִבְעֹל[1258]משנ"ב סי' ר"מ ס"ק נ"ד בשם האר"י. ועי' בכה"ח שם ס"ק כ"ו.. וְאִם חוֹשֵׁשׁ שֶׁיֵּצֵא זֶרַע לְבַטָּלָה, מֻתָּר לִבְעֹל מִיָּד.

בְּעֵת חֻלְשָׁה

יא. "הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הוּא, שֶׁהֲרֵי אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע דָּבָר מִידִיעַת-הַבּוֹרֵא וְהוּא חוֹלֶה, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף, וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִין וְהַמַּחְלִימִים". "שִׁכְבַת-זֶרַע הִיא כֹּחַ-הַגּוּף וְחַיָּיו וּמְאוֹר-הָעֵינַיִם, וְכָל שֶׁתֵּצֵא בְּיוֹתֵר הַגּוּף כָּלֶה וְכֹחוֹ כָּלֶה וְכוּ', הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: 'אַל-תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ'[1259]משלי ל"א, ג'."[1260]רמב"ם הלכות דעות פ"ד ה"א והי"ט..

לָכֵן עוֹנַת תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים מִלֵּיל-שַׁבָּת לְלֵיל-שַׁבָּת, שֶׁבְּשַׁבָּת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם חוֹזֵר וּמִתְחַדֵּשׁ, וְלֹא יֵחָלֵשׁ וְלֹא יְאֻנֶּה לוֹ כָּל רָע, לְפִי שֶׁכְּבָר קִבֵּל כֹּחַ שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ מִמֶּנּוּ. וּלְפִיכָךְ אָמַר: "אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ (לֵיל-שַׁבָּת) וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ"[1261]תהלים א', ג'. רמב"ן אגרת הקודש פרק ג'..

יב. אָדָם חוֹלֶה אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁיַּבְרִיא וְיִתְחַזֵּק וְיַחֲזֹר לְאֵיתָנוֹ[1262]כה"ח סי' ר"מ ס"ק פ"ט..

יג. מִי שֶׁהִקִּיז דָּם, לֹא יְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם. וְכֵן מִי שֶׁהִתְעַיֵּף בְּיוֹתֵר, כְּגוֹן שֶׁחָזַר מִטִּיּוּל רַגְלִי, אוֹ שֶׁהִתְעַסֵּק בְּדָבָר הַמַּצְרִיךְ כֹּחוֹת גּוּפָנִיִּים, לֹא יְשַׁמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם אוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִשְׁמֹר גּוּפוֹ בָּרִיא וְשָׁלֵם לַעֲבוֹדַת ה'. וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ הַסְכָּמָה וּמְחִילָה, וּלְפַיְּסָהּ עַל כָּךְ[1263]עי' מגן אברהם סי' ר"מ ס"ק כ"ט. (תְּרוּמַת-דָּם כַּיּוֹם דִּינָהּ כְּדִין מַקִּיז דָּם).

יד. לֹא יִבְעֹל וְהוּא שָׂבֵעַ וּבִטְנוֹ מְלֵאָה, וְלֹא כְּשֶׁהוּא רָעֵב, אֶלָּא כְּשֶׁיִּתְעַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. לֹא יִבְעֹל בַּעֲמִידָה וְלֹא בִּישִׁיבָה, אַף שֶׁדָּבָר זֶה מֻתָּר, אֶלָּא בִּשְׁכִיבָה, כָּאָמוּר לְעֵיל[1264]עי' שו"ע סי' ר"מ סעי' ט"ו. בְּפֶרֶק כ"ב סְעִיפִים א'-ג'.

טו. לֹא יַעֲמֹד מִיָּד אַחַר הַתַּשְׁמִישׁ אֶלָּא עַד שֶׁיָּנוּחַ מְעַט וְיַחֲזֹר כֹּחוֹ אֵלָיו[1265]שבת קכ"ט ע"ב, כה"ח יו"ד סי' קט"ז ס"ק ט"ף, וע' כה"ח סי' ר"מ ס"ק ס"ג..

טז. כָּל הַבּוֹעֵל בְּעֵת חֻלְשָׁה, יָכוֹל לִגְרֹם סַכָּנָה גַּם לְבָנָיו שֶׁיִּוָּלְדוּ מֵאוֹתָהּ בִּיאָה[1266]גיטין ע' ע"א..

יז. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֲסוּרִים מִשּׁוּם חֻלְשָׁה, מֻתָּרִים כְּשֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ הוֹצָאַת שִׁכְבַת-זֶרַע לְבַטָּלָה.

בְּעֵת צָרָה

יח. אֵין לָאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר שָׁרוּי בְּצַעַר - מִלְחָמָה, רָעָב, וְכַדּוֹמֶה - אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ נִפְגָּע יְשִׁירוֹת מִכָּךְ[1267]עי' בשו"ע או"ח סי' תקע"ו המברר אילו צרות בכלל. שו"ע או"ח סי' ר"מ סעי' י"ב ובסי' תקע"ד סעי' ד' ה'..

וְעַל חֻמְרַת דָּבָר זֶה אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא[1268]תענית י"א ע"א.: "תָּנוּ רַבָּנָן, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר וּפֵרַשׁ אֶחָד מֵהֶן (וְלֹא הִצְטַעֵר בְּצַעֲרָן), בָּאִין שְׁנֵי מַלְאֲכֵי-הַשָּׁרֵת שֶׁמְּלַוִּין לוֹ לָאָדָם, וּמַנִּיחִין לוֹ יְדֵיהֶן עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים: פְּלוֹנִי זֶה שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַצִּבּוּר, אַל יִרְאֶה בְּנֶחָמַת צִבּוּר". וְעַל דָּבָר זֶה אָמַר הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ (כ"ב, י"ד): "וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם-יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד-תְּמֻתוּן".

יט. תַּשְׁמִישׁ הָאָסוּר בְּעֵת צָרַת הַצִּבּוּר אֵינוֹ אֶלָּא זֶה הַמְכֻוָּן לְתַעֲנוּג, אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַךְ לֹא קִיֵּם עֲדַיִן מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה (בֵּן וּבַת), אוֹ מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, אוֹ שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְהִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת - מֻתָּר לְשַׁמֵּשׁ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לְתַעֲנוּג אֶלָּא לְאוֹתוֹ דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ[1269]כה"ח סי' ר"מ ס"ק פ"ב-פ"ג..

כ. בְּעֵת צָרַת הַצִּבּוּר יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּלֵיל טְבִילָה[1270]שו"ע או"ח סי' תקע"ד סעי' ד'., וְיֵשׁ אוֹסְרִים[1271]מגן אברהם שם ס"ק ה'.. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בִּשְׁנוֹת-רְעָבוֹן, אֲבָל בִּשְׁאָר צָרוֹת יֵשׁ לְהָקֵל[1272]עי' כה"ח סי' ר"מ ס"ק פ"ה..

בְּעֵת אֲבֵלוּת

כא. אָסוּר לַאֲבֵלִים לְשַׁמֵּשׁ תּוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, אַךְ מֻתָּרִים בְּאוֹתָם יָמִים בִּשְׁאָר דִּבְרֵי קִרְבָה - אֲכִילָה מִשֻּׁלְחָן אֶחָד וְכַדּוֹמֶה - כַּמְפֹרָט בְּדִינֵי הַרְחָקוֹת. וְרָאוּי לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לְהִתְחַבֵּק וּלְהִתְנַשֵּׁק בְּאוֹתָם יָמִים, וְשֶׁלֹּא לִישׁוֹן בְּאוֹתָהּ מִטָּה אֲפִלּוּ כָּל אֶחָד בְּבִגְדוֹ.

כב. דִּין זֶה קַיָּם בֵּין בַּאֲבֵלוּת שֶׁלּוֹ בֵּין בַּאֲבֵלוּת שֶׁלָּהּ, בֵּין בַּאֲבֵלוּת עַל הוֹרִים, וּבֵין עַל בֵּן, בַּת, אָח אוֹ אָחוֹת. וְרַק תּוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת[1273]שו"ע יו"ד סי' שפ"ג סעי' א'..

כג. אֲבֵלוּת דְּחוּיָה בָּרֶגֶל דִּינָהּ כַּאֲבֵלוּת רְגִילָה לְעִנְיַן אִסּוּר תַּשְׁמִישׁ[1274]שו"ע או"ח סי' תקמ"ח סעי' ד'..

כד. לְחָתָן אָבֵל אוֹ אוֹנֵן יֵשׁ דִּינִים מְיֻחָדִים, וְרָאוּי בְּמִקְרֶה כָּזֶה לִשְׁאֹל שְׁאֵלַת חָכָם.

תוכן העניינים

ספר דרכי טהרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה