פֶּרֶק יח - הַטְּבִילָה דֶּרֶךְ הַטְּבִילָה · צְנִיעוּת בַּטְּבִילָה
יח. צְרִיכָה אִשָּׁה לִהְיוֹת צְנוּעָה בְּלֵיל-טְבִילָתָהּ, וְלֹא לְפַרְסֵם אֶת דְּבַר טְבִילָתָהּ אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל. לָכֵן נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לָלֶכֶת בְּהֶצְנֵעַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶן הַבְּרִיּוֹת. וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת כֵּן, עָלֶיהָ נֶאֱמַר: "אָרוּר שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה"[982]רמ"א סעי' מ"ח..
יט. אִשָּׁה שֶׁמִּתְאָרַחַת אֵצֶל אֲחֵרִים וְחוֹשֶׁשֶׁת שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בִּטְבִילָתָהּ – לֹא תִּטְבֹּל בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, אֶלָּא תַּמְתִּין לְיוֹם אַחֵר.
כ. אִשָּׁה שֶׁיּוֹדַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ שֶׁטָבְלָה, שֶׁפְּגָשַׁתָּה בַּמִּקְוֶה וְכַדּוֹמֶה – לֹא תְּפַרְסֵם דָּבָר זֶה, אַף לֹא לְבַעֲלָהּ. וְהוּא הַדִּין בְּאִישׁ הַיּוֹדֵעַ בִּטְבִילַת אִשְׁתּוֹ אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, לֹא יְפַרְסֵם דָּבָר זֶה, אַף לֹא לְאִשְׁתּוֹ.
כא. אַף-עַל-פִּי שֶׁאָסוּר לְפַרְסֵם אֶת דְּבַר הַטְּבִילָה - בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אִשָּׁה בַּמִּקְוֶה, יֵשׁ לָאִשָּׁה הַטּוֹבֶלֶת לָקַחַת עִמָּהּ אִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁתִּבְדֹּק שֶׁלֹּא יֵצְאוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ לַחוּץ, וְאֵין בְּכָךְ חֹסֶר צְנִיעוּת[983]עי' רש"י עירובין נ"ה ע"ב..
כב. יֵשׁ לָאִשָּׁה הַיּוֹצֵאת מֵהַטְּבִילָה לְהִזָּהֵר וְלִפְגֹּשׁ תְּחִלָּה בַּחֲבֶרְתָּהּ אוֹ בְבַעֲלָהּ, וְלֹא בְּגוֹי אוֹ בְּדָבָר טָמֵא21.
כג. תְּיַחֵד הָאִשָּׁה אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ בִּזְמַן הַטְּבִילָה לְהִטָּהֵר וּלְהִזְדַּכֵּךְ גַּם בְּגוּפָהּ וְגַם בְּנַפְשָׁהּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה טְהוֹרָה לְבַעֲלָהּ, וּכְדֵי שֶׁיָּקִימוּ דּוֹר יְשָׁרִים מְבֹרָךְ. וְתִתְקַשֵּׁט וְתִתְיַפֶּה לְבַעֲלָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ בֵּינֵיהֶם הָאַהֲבָה וְהָאַחֲוָה, הַשָּׁלוֹם וְהָרֵעוּת[984]כאשתו של אבא חלקיה, תענית כ"ג ע"ב.. וְתִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָבוֹא בְּלַיְלָה זֶה לִידֵי כַעַס אוֹ רֹגֶז, אֶלָּא תַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתֶיהָ.
כד. רָאוּי לִלְמֹד בְּיַחַד בְּיוֹם טְבִילָתָהּ אִגֶּרֶת-הַקֹּדֶשׁ לָרַמְבַּ"ן, אוֹ שַׁעַר-הַקְּדֻשָּׁה לָרַאֲבַ"ד, אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַמַּרְבִּים קְדֻשָּׁה. וּמִתּוֹךְ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְאַהֲבָה שֶׁתִּהְיֶינָה בֵּינֵיהֶם, תִּשְׁרֶה גַּם הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל[985]סוטה י"ז ע"א.: "אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּן". וְלֵאָה, שֶׁרִצְּתָה אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ - זָכְתָה לְהַשְׁלִים אֶת שְׁנֵים-עָשָׂר הַשְּׁבָטִים שֶׁמֵּהֶם הוּקַם עַם יִשְׂרָאֵל, וְזָכְתָה לְהָקִים בָּנִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיוּ כְּמוֹתָם[986]עירובין ק' ע"ב..