פֶּרֶק יח - הַטְּבִילָה דֶּרֶךְ הַטְּבִילָה · דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים בַּטְּבִילָה
טו. נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ, אוֹ סָגְרָה אֶת יָדָהּ בְּחָזְקָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ בְּתוֹכָהּ מַיִם - לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִילָה[978]שו"ע סעי' כ"ז..
טז. לֹא תֹאחַז חֲבֶרְתָּהּ בְּיָדָהּ בִּשְׁעַת טְבִילָה. וְאִם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכָךְ, בִּגְלַל שֶׁהִיא חֲלָשָׁה אוֹ שֶׁהִיא פּוֹחֶדֶת לִטְבֹּל - תֹאחַז בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ בְּרִפְיוֹן, כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ הַמַּיִם בִּמְקוֹם אֲחִיזַת יָדֶיהָ, לְאַחַר שֶׁתַּדִּיחַ אֶת יָדֶיהָ תְּחִלָּה בְּמֵי הַמִּקְוֶה[979]שו"ע סעי' כ"ח..
יז. בְּמִקְוֶה הַגָּבוֹהַּ מִקּוֹמָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה אֵין לָהּ לַעֲמֹד עַל כִּסֵּא וְכַדּוֹמֶה, וְאַף בְּדִיעֲבַד, אִם טָבְלָה, צְרִיכָה לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל. לָכֵן תַּעֲמֹד עַל הַמַּדְרֵגָה הָרְחָבָה הַבְּנוּיָה לִפְנֵי קַרְקָעִית הַמִּקְוֶה, וְשָׁם תִּטְבֹּל. וְאִם מַדְרֵגָה זוֹ נְמוּכָה מִדַּי בִּשְׁבִילָהּ - תַּעֲמֹד עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִמֶּנָּה, וּבִלְבַד שֶׁרָחְבָּן 32 ס"מ אוֹ יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּפַחֵד שֶׁתִּפֹּל בִּשְׁעַת הַטְּבִילָה וְתִטְבֹּל שֶׁלֹּא כָּרָאוּי[980]שו"ע סעי' ל"א, טהרת ישראל ס"ק קי"ב.. וּבְדִיעֲבַד, אִם טָבְלָה עַל מַדְרֵגָה שֶׁרָחְבָּהּ פָּחוֹת מִ-32 ס"מ, וּבָרוּר לָהּ שֶׁטָּבְלָה כַּדִּין - עָלְתָה לָהּ הַטְּבִילָה[981]שו"ע סעי' ל"ד..