פֶּרֶק י - דִּינֵי כַלָּה · 'חֲדַר יִחוּד' בְּחֻפַּת-נִדָּה
יט. מֻתָּר לַבַּעַל לְהִתְיַחֵד עִם אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה רַק כַּאֲשֶׁר בָּא עָלֶיהָ פַּעַם אַחַת, כִּי אָז יִצְרוֹ לֹא תַּקִּיף כָּל כָּךְ, אֲבָל חָתָן שֶׁנָּשָׂא אֶת אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה, אוֹ שֶׁפֵּרְסָה נִדָּה אַחֲרֵי הַחֻפָּה לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לָבוֹא עָלֶיהָ - אָסוּר לוֹ לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ[571]שו"ע סי' קצ"ב סעי' ד'.. לָכֵן אֵין לֶחָתָן לְהִתְיַחֵד עִם כַּלָּתוֹ הַנִּדָּה בַּ"חֲדַר יִחוּד", לַנּוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹתוֹ אַחַר הַחֻפָּה. אוּלָם אֵין לְבַטְּלוֹ לְגַמְרֵי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהַכַּלָּה נִדָּה, לָכֵן יִהְיֶה אָדָם נוֹסָף בַּ"חֲדַר הַיִּחוּד" עוֹד לִפְנֵי כְּנִיסָתָם אֵלָיו, אוֹ שֶׁיּוֹדִיעוּ לָעֵדִים שֶׁהַדֶּלֶת שֶׁל "חֲדַר הַיִּחוּד" אֵינָהּ נְעוּלָה וְלֹא יִהְיֶה בְּכָךְ מִשּׁוּם יִחוּד, וְלֹא יַרְגִּישׁוּ הָאוֹרְחִים שֶׁהַכַּלָּה נִדָּה.