פֶּרֶק י - דִּינֵי כַלָּה · חֻפַּת-נִדָּה
טז. בְּמִקְרֶה שֶׁהַכַּלָּה נִטְמְאָה לִפְנֵי כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּה, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לִדְחוֹת אֶת הַחֻפָּה - עוֹשִׂים "חֻפַּת-נִדָּה". וְאַף שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה שֶׁאֵין לַעֲרֹךְ "חֻפַּת-נִדָּה" - אֵין פּוֹסְקִים כְּדֵעָה זוֹ. רַק יֵשׁ לְהוֹדִיעַ לֶחָתָן וְלָרַב לִפְנֵי הַחֻפָּה שֶׁהַכַּלָּה נִדָּה, וְיֵשׁ לְלַמֵּד אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה דִּינִים מְיֻחָדִים הַשַׁיָּכִים לְמִקְרֶה זֶה[566]שו"ע אהע"ז סי' ס"א סעי' ב', ר"פ יו"ד ח"ב ס"כ, שער המפקד הלכות קידושין סי' י"א..
יז. מִן הַדִּין אָסוּר לָאָדָם לָגַעַת בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָסוּר לוֹ גַּם לְהוֹשִׁיט דָּבָר מִיָּדוֹ לְיָדָהּ[567]שו"ע סי' קצ"ה סעי' ב'.. וְחָתָן שֶׁכַּלָּתוֹ פֵּרְסָה נִדָּה, כֵּיצַד יַעֲשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין? לִמְסֹר אֶת הַטַּבַּעַת בְּמֵישָׁרִין - הֲרֵי הִיא נִדָּה. לִמְסֹר עַל-יְדֵי אָדָם אַחֵר - תֵּעָלֵב הַכַּלָּה בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבָּהּ, בְּכָךְ שֶׁיַּכִּירוּ כֻּלָּם שֶׁהִיא נִדָּה.
לְפִתְרוֹן בְּעָיָה זוֹ הֻצְּעוּ מִסְפַּר אֶפְשָׁרוּיוֹת:
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּזְרֹק אֶת הַטַּבַּעַת לְתוֹךְ יָדָהּ וְיִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בְּכָךְ הַנֶּאֱסָפִים. וְאַף שֶׁדָּבָר זֶה אָסוּר בְּנִדָּה רְגִילָה, כָּאן הִתִּירוּ, כִּי "גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה לֹא-תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה"[568]ברכות י"ט ע"ב..
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתִּלְבַּשׁ הָאִשָּׁה כְּפָפוֹת וְיַנִּיחַ הֶחָתָן אֶת הַטַּבַּעַת עַל אֶצְבָּעָהּ הָעֲטוּפָה בַּכְּפָפָה[569]שדי חמד מערכת חתן וכלה אות כ"ו..
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָּכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת הַטַּבַּעַת עַל קְצֵה אֶצְבָּעָהּ, וְאֵין לַחְשֹׁשׁ לְהִרְהוּר, כִּי בְּמַעֲמַד הַחֻפָּה רַבִּים נֶאֱסָפִים בּוֹ, וְאֵין דַּעַת הֶחָתָן נְתוּנָה לְהִרְהוּר, וְאֵין בְּכָךְ אִסּוּר גָּמוּר שֶׁל מְסִירָה מִיָּד לְיָד, כִּי עֲדַיִן אֵינָהּ אִשְׁתּוֹ מַמָּשׁ, וְזוֹהִי מְסִירָה בְּשִׁנּוּי, וּבִגְלַל כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַכַּלָּה הֵקֵלּוּ בְּכָךְ, אַף שֶׁלֹּא הָיוּ מְקִלִּים בְּמָקוֹם אַחֵר. וְנוֹהֲגִים כְּדֵעָה זוֹ[570]עיקרי הד"ט סי' כ"א סעי' ד', חינא וחיסדא, ועי' שד"ח שם, ועי' באר היטב אה"ע סי' ס"א ס"ק ח'., רַק שֶׁיִּזָּהֵר הֶחָתָן מְאֹד לְהַנִּיחַ הַטַּבַּעַת עַל קְצֵה אֶצְבָּעָהּ וְשֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ כְּלָל.
יח. כְּשֶׁהַכַּלָּה טְהוֹרָה נוֹהֲגִים שֶׁאֶת כּוֹס הַיַּיִן הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַקִּדּוּשִׁין מַשְׁקָה אֶת הַכַּלָּה אִמָּהּ, וְאֶת כּוֹס הַיַּיִן הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַשֶּׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁבַּחֻפָּה מַשְׁקֶה הֶחָתָן אֶת כַּלָּתוֹ. וּכְשֶׁהַכַּלָּה נִדָּה, תִּשְׁתַּדֵּל אֵם הַכַּלָּה לְהַשְׁקוֹתָהּ גַּם אֶת הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה.