פֶּרֶק טו - חֲפִיפָה · רְחִיצַת הַגּוּף
ט. רְחִיצַת הַגּוּף תִּהְיֶה גַּם-כֵּן בְּמַיִם חַמִּים, וְלֹא בִּשְׁאָר מַשְׁקִין הַמַּשְׁאִירִים כְּתָמִים אַחֲרֵי שֶׁמִּתְיַבְּשִׁים. וְאַחַר הָרְחִיצָה תִּשְׁטֹף אֶת גּוּפָהּ הֵיטֵב מֵהַסַּבּוֹן. וְתִרְחַץ אֶת כָּל קְמָטֶיהָ, תַּחַת אֲצִילֵי יָדֶיהָ וְתַחַת שׁוֹקֶיהָ וּבְתוֹךְ הַחֹטֶם וְהָאָזְנַיִם וְכוּ' וְכוּ', כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּבִילָה נְקִיָּה מִכָּל לִכְלוּךְ וּמִכָּל זֻהֲמָה, וְלֹא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין גּוּפָהּ לַמַּיִם[793]סעי' א'.. וְנָהֲגוּ לִרְחֹץ בְּמַיִם חַמִּים, וּבְדִיעֲבַד וּבִשְׁעַת הַדְּחַק, יְכוֹלָה לִרְחֹץ בְּמַיִם קָרִים[794]עי' טהרת ישראל ס"ק ג'..
הַבְּדִיקָה
י. הַבְּדִיקָה שֶׁהִיא הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר תִּהְיֶה סְמוּכָה לַטְּבִילָה, וְתִבְדֹּק הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת גּוּפָהּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁרוֹאָה בְּעֵינֶיהָ, וּבַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה תְּמַשֵּׁשׁ בְּיָדֶיהָ, לְוַדֵּא שֶׁגּוּפָהּ נָקִי.