פֶּרֶק ה - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בִּימֵי נִדָּתָהּ · הַקָּלַת רֹאשׁ
י. אָסוּר לָאָדָם לְהָקֵל רֹאשׁ עִם נִדָּה, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לְקִרְבָה אוֹ בִּיאָה, אוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא הַגֶּבֶר לְהִרְהוּר וְהוֹצָאַת שז"ל. אֵין אִסּוּר זֶה בָּא לֶאֱסֹר דִּבּוּר עִם הָאִשָּׁה, אֶלָּא שְׂחֹק וְקַלּוּת-רֹאשׁ[207]רמב"ם הל' איסורי ביאה פרק כ"א הל' ד'. בִּלְבַד, הַמַּרְגִּילִים אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה[208]אבות פ"ג מי"ג, אַף כָּאֵלֶּה הַמֻּתָּרִים בִּימֵי טָהֳרָתָהּ[209]ש"ך סי' קצ"ה ס"ק ב'..
יא. בִּכְלַל דְּבָרִים אֵלּוּ גַּם הַהֲנָאָה מֵרֵיחַ הַבֹּשֶׂם שֶׁעָלֶיהָ וְעַל בְּגָדֶיהָ, אֲפִלּוּ אִם הֵסִירָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְהִנִּיחָה אוֹתָם עַל הַשֻּׁלְחָן[210]פ"ת סי' קצ"ה ס"ק א' בשם ברכי יוסף. (סִימָן לַדָּבָר: "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים", שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג בַּשּׁוֹשַׁנִּים - בָּרֵיחַ), וְכֵן הַדְלָקַת סִיגַרְיָה מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי[211]עי' פ"ת סי' קצ"ה ס"ק ג'., וְהַשָּׁבַת רוּחַ קְרִירָה בִּמְנִיפָה[212]בא"ח ש"ש צו כ"ב., וְכֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
נְגִיעָה וְהוֹשָׁטָה מִיָּד לְיָד
יב. אָסוּר לָאָדָם לִנְגֹּעַ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה, וְאַף לְהוֹשִׁיט דָּבָר מִיָּדוֹ לְיָדָהּ אָסוּר, שֶׁמָּא יִגַּע בָּהּ, וְיֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם "לֹא תִקְרַב" וַחֲשָׁשׁ לְקִרְבָה זוֹ.
יג. אִסּוּר נְגִיעָה זֶה אֵינוֹ רַק בְּגוּפָהּ, אֶלָּא גַּם בִּבְגָדֶיהָ שֶׁעָלֶיהָ, וּמַשְׁוָה הַגְּמָרָא[213]שבת י"ג ע"א, תנא דבי אליהו רבא פרק ט"ו. אֶת אִסּוּר נִדָּה לְאִסּוּר אֵשֶׁת-אִישׁ עַל-פִּי הַפָּסוּק "וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב"[214]יחזקאל י"ח., וּכְמוֹ שֶׁבְּאֵשֶׁת-אִישׁ אֲסוּרָה נְגִיעָה אַף בִּבְגָדֶיהָ שֶׁעָלֶיהָ, כָּךְ גַּם בְּנִדָּה.
יד. וּמְסֻפָּר בַּמִּדְרָשׁ וּבַגְּמָרָא33: תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ, מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה וְקָרָא הַרְבֵּה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים הַרְבֵּה, וּמֵת בַּחֲצִי יָמָיו, וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נוֹטֶלֶת תְּפִלִּין שֶׁלּוֹ וּמְחַזַּרְתָּן בְּבָתֵּי-כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי-מִדְרָשׁוֹת, וְאָמְרָה לָהֶם: כְּתִיב בַּתּוֹרָה "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ"[215]דברים ל', כ'., בַּעֲלִי, שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה וְקָרָא הַרְבֵּה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים הַרְבֵּה, מִפְּנֵי מָה מֵת בַּחֲצִי יָמָיו? וְלֹא הָיָה אָדָם מַחֲזִירָהּ דָּבָר. פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֶצְלָהּ, וְהָיְתָה מְסִיחָה כָּל אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע, וְאָמַרתִּי לָהּ: בִּתִּי, בִּימֵי נִדּוּתֵךְ מַהוּ אֶצְלֵךְ? אָמְרָה לִי: חַס וְשָׁלוֹם! אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע בִּי. בִּימֵי לִבּוּנַיִךְ (שִׁבְעָה נְקִיִּים) מַהוּ אֶצְלֵךְ? שֶׁמָּא הֵבֵאת לוֹ הַסַּכִּין שֶׁבְּיָדֵךְ וְנָגַע בָּךְ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה וְכוּ'? אָמְרָה לִי: אָכַל עִמִּי וְיָשַׁן עִמִּי בְּקֵרוּב בָּשָׂר (כָּל אֶחָד בִּבְגָדָיו) וְלֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ דָּבָר אַחֵר (תַּשְׁמִישׁ). וְאָמַרְתִּי לָהּ: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ! – שֶׁהֲרֵי אָמְרָה הַתּוֹרָה "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב".
מִמִּדְרָשׁ זֶה וַאֲחֵרִים מַשְׁמַע שֶׁאִסּוּר נְגִיעָה כּוֹלֵל גַּם הוֹשָׁטַת חֵפֶץ - סַכִּין וְכַדּוֹמֶה - מִיָּד לְיָד, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה[216]תוס' שבת י"ג ע"ב ד"ה בימי.. וְכֵיוָן שֶׁאָסְרוּ לְהַעֲבִיר חֵפֶץ רָגִיל מִיָּד לְיָד, אָסְרוּ גַּם בְּחֵפֶץ אָרֹךְ וְגָדוֹל[217]ש"ך סי' קצ"ח ס"ק ג'., אַף שֶׁאָז חֲשַׁשׁ הַנְּגִיעָה קָטָן יוֹתֵר.
טו. כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהוֹשִׁיט חֵפֶץ לְאִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה - יַנִּיחֶנּוּ עַל שֻׁלְחָן אוֹ עַל תִּיק וְכַדּוֹמֶה, וְהִיא תִּקָּחֶנּוּ מִשָּׁם. וְכֵן יַעֲשׂוּ כְּשֶׁרוֹצָה הִיא לְהַעֲבִיר חֵפֶץ לְיָדוֹ[218]עי' יוסף אומץ סי' פ"ה..
טז. יֵשׁ מַתִּירִים לְהַעֲבִיר חֵפֶץ בִּזְרִיקָה[219]רשב"ץ ומהריק"ש בברכי יוסף סי' קצ"ה ב', חסד לאלפים סי' קצ"ה אות ב'. וְיֵשׁ אוֹסְרִים[220]הגהת הרמ"א סי' קצ"ה סעי' ב', בא"ח ש"ש צו כ"ב., וְהַפּוֹסְקִים כָּרְמָ"א נוֹהֲגִים לֶאֱסֹר40. וְגַם הַנּוֹהֲגִים הֶתֵּר, אֵין עוֹשִׂין כֵּן אֶלָּא כְּשֶׁזּוֹרֵק חֵפֶץ כְּלַפֵּי מַעְלָה וְהִיא קוֹלַטְתּוֹ, וְרַק בִּשְׁעַת צֹרֶךְ, וְלֹא לְמִשְׂחָק וְכַדּוֹמֶה[221]ברכי יוסף לעיל..
יז. אִם אִי-אֶפְשָׁר לִמְסֹר אֶת הַחֵפֶץ בִּזְרִיקָה מֵחֲמַת בּוּשָׁה, אוֹ בִּגְלַל צוּרָתוֹ, מִשְׁקָלוֹ וְכַדּוֹמֶה - לֹא יִמְסְרוּ אֶת הַחֵפֶץ מִיָּד לְיָד, אֶלָּא יְחַכּוּ לְהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת וְכַדּוֹמֶה.
יח. אִם אֵרַע וְשָׁכַח הַבַּעַל וְהוֹשִׁיט חֵפֶץ לָאִשָּׁה בִּפְנֵי רַבִּים - אֵינָהּ חַיֶּבֶת לוֹמַר לוֹ "אֲנִי נִדָּה", כִּי גָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא-תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה[222]ברכות י"ט ע"ב., אֶלָּא תְקַבְּלֶנּוּ בְּמֹרַת-רוּחַ וּבִזְהִירוּת מְרֻבָּה שֶׁלֹּא לִנְגֹּעַ בּוֹ, וְיַנִּיחַ אוֹ יִזְרֹק אֶת הַחֵפֶץ לְתוֹךְ יָדָהּ, וְלֹא תִקַּח הִיא מִיָּדוֹ אֶת הַחֵפֶץ שֶׁאָז גָּדוֹל חֲשַׁשׁ הַנְּגִיעָה. וְכֵן אִם אֵרַע וְשָׁכְחָה הָאִשָּׁה וְהוֹשִׁיטָה לְבַעֲלָהּ חֵפֶץ, לֹא יֹאמַר לָהּ "אַתְּ נִדָּה", אֶלָּא יְקַבְּלֶנּוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בְּמֹרַת-רוּחַ, וְלֹא יִקָּחֶנּוּ מִתּוֹךְ יָדָהּ, אֶלָּא תַּנִּיחַ הִיא אוֹ תִּזְרֹק אֶת הַחֵפֶץ לְתוֹךְ יָדוֹ.
יט. אֵין לְהָרִים יַחַד דָּבָר אָרֹךְ אוֹ כָּבֵד, אֶלָּא אִם אֵין אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת, כְּגוֹן לְהָרִים אוֹ לְהוֹרִיד עֲגָלָה שֶׁל תִּינוֹק בַּמַּדְרֵגוֹת כְּשֶׁאֵין אָדָם אַחֵר שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר, וְכֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה[223]אחרונים..
כ. אָסוּר לִנְגֹעַ בַּבְּגָדִים שֶׁעָלֶיהָ בְּעוֹדָהּ לְבוּשָׁה בָהֶם, אֲבָל כְּשֶׁאֵינָם עָלֶיהָ מֻתָּר (כֵּיוָן שֶׁכַּיּוֹם אֵין דִּינֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה). וְדַוְקָא כְּשֶׁאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה יְבִיאוּהוּ לִידֵי דְבַר עֲבֵרָה[224]פ"ת סי' קצ"ה ס"ק ג'..
כא. יֵשׁ מַחֲלֹקֶת אִם מֻתָּר לְאֶחָד לְהָסִיר מִבִּגְדֵי הַשֵּׁנִי נוֹצָה אוֹ יַתּוּשׁ וְכַדּוֹמֶה בִּנְפִיחַת-רוּחַ, וְכָל אֶחָד יִשְׁקֹל בְּדַעְתּוֹ אִם דָּבָר זֶה יָכוֹל לַהֲבִיאוֹ לְאֶחָד מֵהָאִסּוּרִים הַמְּנוּיִים לְעֵיל, וְאִם כֵּן - יִמָּנַע מִכָּךְ. וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב. וּבְכָל מִקְרֶה רָאוּי לְהַחְמִיר בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה וְהַדּוֹמִים לָהֶם[225]עי' פ"ת סי' קצ"ה ס"ק ד' וד"ת ס"ק י' ומחצית השקל שם, ועי' בא"ח צו אות כ"ב..
כב. יֵשׁ מַחֲלֹקֶת אִם מֻתָּר לְאֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג לְנַשֵּׁק תִּינוֹק הַנִּמְצָא בִּידֵי הַשֵּׁנִי, וְכָל אֶחָד יִשְׁקֹל בְּדַעְתּוֹ אִם דָּבָר זֶה מְבִיאוֹ לִידֵי חִבָּה אוֹ קִרְבָה אוֹ הִרְהוּר עַל הַשֵּׁנִי, וְאִם כֵּן - אָסוּר[226]ד"ת סי' קצ"ה ס"ק י"א..
כג. מֻתָּר לְהַעֲבִיר תִּינוֹק מִיָּד לְיָד, כֵּיוָן שֶׁ"הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ"[227]שבת צד ע"א.. אַךְ כָּל זֶה דַּוְקָא בְּתִינוֹק הַיּוֹצֵא מֵחֵיק אִמּוֹ וּבָא אֶל אָבִיו, אֲבָל תִּינוֹק קָטָן אוֹ חוֹלֶה שֶׁאֵין הוּא עוֹבֵר מֵעַצְמוֹ אֶלָּא מַעֲבִירִים אוֹתוֹ כְּחֵפֶץ - אָסוּר[228]פ"ת סי' קצ"ה ס"ק ג', ד"ת ס"ק ט'..
כד. רָאוּי הָיָה לֶאֱסֹר לְהַעֲבִיר תִּינוֹק בִּבְרִית-מִילָה מֵאִשָּׁה נִדָּה לְבַעֲלָהּ, אַךְ יֵשׁ קֻלּוֹת שׁוֹנוֹת בְּכָךְ, בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ רַבִּים בִּזְמַן הַמִּילָה, וְאֵין לַחְשֹׁשׁ לְהִרְהוּר וְכַדּוֹמֶה.
בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ חֶבְרוֹן נָהֲגוּ לְהַעֲבִירוֹ מִיָּד לְיָד וּבִזְהִירוּת מְרֻבָּה בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִגַּע אֶחָד בַּשֵּׁנִי. וּמִי שֶׁנִּמְנָע מִכָּךְ - "קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ"[229]מנהגי ארץ ישראל הלכות נדה בשם "זכרונות אליהו"..
וְיֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ לְהַנִּיחַ הַתִּינוֹק עַל שְׁנֵי כָרִים, וְתֹאחַז הָאִשָּׁה בַּתַּחְתּוֹן וְיֹאחַז הַבַּעַל בָּעֶלְיוֹן וְיִקָּחֶנּוּ עִם הַיֶּלֶד[230]יוסף אומץ סי' פ"ה, עיקרי הד"ט כ"א., וְעָדִיף הוּא עַל הַעֲבָרָה מִיָּד לְיָד.
וְיֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאִשָּׁה סַנְדָּקִית (=קְוָאטֶרִית) מְבִיאָה תִּינוֹק לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, אֵין הִיא מוֹסֶרֶת אוֹתוֹ לְבַעֲלָהּ אוֹ לְאָדָם אַחֵר, בֵּין אִם הִיא נִדָּה וּבֵין טְהוֹרָה, אֶלָּא מַנִּיחָתוֹ עַל סַפְסָל אוֹ כִּסֵּא, וְהַבַּעַל אוֹ אַחֵר נוֹטְלוֹ מִשָּׁם. וּמִנְהָג טוֹב הוּא[231]דרכי תשובה סי' קצ"ה ס"ק ט'..