אור ברסלב
ספר דרכי טהרה פֶּרֶק ה - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בִּימֵי נִדָּתָהּ › מַהוּת הָרִחוּק

ספר דרכי טהרה

פֶּרֶק ה - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בִּימֵי נִדָּתָהּ · מַהוּת הָרִחוּק

פֶּרֶק ה - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בִּימֵי נִדָּתָהּ

א. אָמְרָה תּוֹרָה "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב"[181]ויקרא י"ח, י"ט.. וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: יָכוֹל יְחַבְּקֶנָּה וִינַשְּׁקֶנָּה וִידַבֵּר עִמָּהּ דְּבָרִים בְּטֵלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִקְרַב" (כָּל קִרְבָה אֲסוּרָה). יָכוֹל יִישַׁן עִמָּהּ בִּבְגָדֶיהָ עַל הַמִּטָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִקְרַב"[182]אבות דרבי נתן ב' א'..

ב. אִסּוּר זֶה שֶׁל "לֹא תִקְרַב" אֵינוֹ מִדִּינֵי טֻמְאָה - שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים כַּיּוֹם - אֶלָּא כְּהַרְחָקָה מִקִּרְבָה גּוּפָנִית. מִלְּבַד הָאִסּוּר שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה לָבוֹא עַל נִדָּה, אָסְרָה תּוֹרָה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ בִּנְגִיעָה וְכַדּוֹמֶה. אִסּוּר זֶה הוּא כְּכָל אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא[183]רמב"ם ספר המצוות מצות לא תעשה שנ"ג, הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה א'.. וְאַף שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים וְאוֹמְרִים שֶׁאִסּוּר זֶה הוּא מִדְּרַבָּנָן[184]רמב"ן על הרמב"ם שם., נִפְסְקָה הַהֲלָכָה כַּדֵּעָה הָרִאשׁוֹנָה[185]שו"ע אה"ע סי' כ' והמפרשים שם, ועי' רמ"א סי' קנ"ז וש"ך שם ס"ק י' ופ"ת ס"ק י"א, ושו"ע סי' קצ"ה סעי' י"ז וש"ך שם. .

ג. חֻמְרָתוֹ שֶׁל אִסּוּר זֶה הִיא גְדוֹלָה, וּמַשְׁוָה הַגְּמָרָא[186]שבת י"ג ע"א. אִסּוּר זֶה לְאִסּוּר קִרְבָה לְאֵשֶׁת-אִישׁ, וְאִסּוּרֵי הַקִּרְבָה שֶׁאֲסוּרִים בְּאֵשֶׁת-אִישׁ אֲסוּרִים גַּם בְּנִדָּה, חוּץ מִיִּחוּד הָאָסוּר בְּאֵשֶׁת-אִישׁ וּמֻתָּר בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה, שֶׁהֲרֵי הֵעִידָה הַתּוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ גָּדֵר זוֹ.

מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא[187]סנהדרין ל"ז ע"א.: "אָמַר לֵיהּ הַהוּא צְדוֹקִי לְרַב כַּהֲנָא: אַמְרִיתוּ נִדָּה שָׁרֵי לְיִחוּדֵי בַּהֲדֵי גַבְרָא (אֲמַרְתֶּם שֶׁלְּנִדָּה מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִם בַּעֲלָהּ). אֶפְשָׁר אֵשׁ בִּנְעֹרֶת וְאֵינָהּ מְהַבְהֶבֶת?! אָמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלֵינוּ 'סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים'[188]שיר השירים ז', ג'., אֲפִלּוּ כְּסוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים (גָּדֵר שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים, מְחִצָּה קַלָּה) לֹא יִפְרְצוּ בָהֶן פְּרָצוֹת". וְגֶדֶר שׁוֹשַׁנִּים זֹאת מַה הִיא? אֵלּוּ דִּבְרֵי-תוֹרָה שֶׁהֵם רַכִּים כַּשּׁוֹשַׁנִּים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן סְיָגִים הֵמָּה. הֲרֵי שֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה וּבָא לְהִזָּקֵק לָהּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי - הוּא פּוֹרֵשׁ מִיָּד. מִי גָרַם לוֹ שֶׁיִּפְרֹשׁ? אֵיזֶה כֹּתֶל בַּרְזֶל אוֹ עַמּוּד בַּרְזֶל אוֹ נָחָשׁ נְשָׁכוֹ אוֹ עַקְרָב עֲקָצוֹ? - אֵלֶּה דִּבְרֵי-תוֹרָה שֶׁרַכִּים כַּשּׁוֹשַׁנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב"[189]ויקרא י"ח, י"ט, ומדרש רבה שיר השירים ז', ב'..

ד. עַל אַף כָּל הָאָמוּר לְעֵיל, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְהַרְבּוֹת קִרְבָה וּלְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה - אֵין הַכַּוָּנָה לְרַחֲקָהּ וּלְהִמָּנַע מִדְּבָרִים הַנִּצְרָכִים, אֶלָּא רַק מִדִּבְרֵי חִבָּה הַמַּרְגִּילִים לְעֶרְוָה[190]עי' לקמן עמ' מ"א "הקלת ראש".. וּלְהֶפֶךְ, מִצְוָה לְקָרְבָהּ אִם רוֹאֶה אוֹתָהּ מֻרְחֶקֶת וּמִצְטַעֶרֶת. וְגַם בְּנִדָּתָהּ חַיָּב הוּא לֶאֱהֹב אוֹתָהּ כְּגוּפוֹ וּלְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ[191]יבמות ס"ב ע"ב.. וּבִדְבָרִים אֵלֶּה אֵין לְהַחְמִיר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשִּׁעֲרוּ חֲזַ"ל, שֶׁחֻמְרָה יְתֵרָה בִּדְבָרִים אֵלֶּה עֲלוּלָה לְהָבִיא לִדְבָרִים חֲמוּרִים.

וְעַל כְּגוֹן זֶה אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא[192]שבת ס"ד ע"ב.: "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ"[193]ויקרא ט"ו, ל"ג., זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא תִכְחֹל (עֵינַיִם) וְלֹא תִפְקֹס (לַעֲשׂוֹת תִּסְרֹקֶת) וְלֹא תִתְקַשֵּׁט בִּבְגָדִים צִבְעוֹנִים בִּזְמַן נִדָּתָהּ, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד: אִם-כֵּן אַתָּה מְגַנָּהּ עַל בַּעֲלָהּ וְנִמְצָא בַּעֲלָהּ מְגָרְשָׁהּ וְכוּ'. לָכֵן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיְּכוֹלָה לִכְחֹל וְלִפְקֹס וְלִלְבֹּשׁ בְּגָדִים יָפִים גַּם בְּנִדָּתָהּ[194]עי' שו"ע סי' קצ"ה סעי' ט' ובהגר"א שם, ועי' ערוה"ש אות כ"א כ"ב..

ה. עַל הַפָּסוּק: "נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ" אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא "זֶה הַיָּשֵׁן בְּקִלְעָא (מִטַּת אַפִּרְיוֹן) שֶׁאִישׁ וְאִשָּׁה יְשֵׁנִים שָׁם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִלּוּ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה"[195]עירובין ס"ג ע"ב., שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם קֵרוּב כָּל-שֶׁהוּא בְּמַעֲשִׂים אוֹ בִּדְבָרִים[196]עי' לקמן בסעיפי "הקלת ראש" ו"מיטות נפרדות"., יֵשׁ בֵּינֵיהֶם קֵרוּב לְבָבוֹת וְדִבּוּרִים שֶׁבְּצִנְעָה[197]עי' מהרש"א שם ועין יעקב שם..

עַל-כֵּן חָשׁוּב מְאֹד לְהָבִין אֶת יְסוֹדוֹת הַגְּדָרִים שֶׁגָּדְרָה תּוֹרָה וְשֶׁגָּדְרוּ חֲכָמִים, שֶׁלֹּא לְהַחְמִיר אוֹ לְהָקֵל יָתֵר עַל הַמִּדָּה.

ו. אִסּוּר זֶה שֶׁל רִחוּק מִנִּדָּה הוּא מִתְּחִלַּת רְאִיָּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה וְעַד אַחַר טְבִילָתָהּ. וְאַף אִם עָבַר זְמַן רַב מֵאָז שֶׁרָאֲתָה דָם וְלֹא טָבְלָה, עֲדַיִן הִיא בְּנִדָּתָהּ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא טָבְלָה, וְאֵין שׁוּם צַד כָּלְשֶׁהוּ לְהֶתֵּר בִּזְמַן זֶה לְשׁוּם קִרְבָה[198]שבת ס"ד ע"ב. שו"ע ורמ"א סי' קצ"ה סעי' י"ד והחונים עליו, סי' קצ"ז סעי' א'..

ז. נָשִׁים פְּנוּיוֹת[199]שו"ע סי' קפ"ג., כָּל יְמֵיהֶן הֵן נִדּוֹת, וְאָסוּר לָגַעַת בָּהֶן וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶן, לְהִתְיַחֵד עִמָּהֶן, לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן וְכֹל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה[200]שו"ע אה"ע סי' כ"א, ועי' ביאור הלכה סי' של"ט.. בִּמְיֻחָד חָמוּר אִסּוּר זֶה בַּאֲרוּסָתוֹ (מְשֻׁדַּכְתּוֹ), שֶׁאָז גְּדוֹלָה מְאֹד הַחִבָּה[201]עי' שדי חמד מערכת חתן וכלה י"ב.. כָּל הָאִסּוּרִים הַמֻּזְכָּרִים בְּפֶרֶק זֶה נוֹהֲגִים גַּם בְּאָרוּס וַאֲרוּסָתוֹ, מִלְּבַד הוֹשָׁטַת חֵפֶץ מִיָּד לְיָד שֶׁמֻּתֶּרֶת, וְגַם בָּזֶה רָאוּי לְהַחְמִיר.

ח. בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים בִּימֵי נִדָּתָהּ יֵשׁ כַּמָּה סוּגֵי אִסּוּרִים:

הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶם הוּא אִסּוּר תּוֹרָה שֶׁל "לֹא תִקְרַב"[202]רמב"ם דלעיל (הערה 3)..

הַשֵּׁנִי הוּא דְּבָרִים הָאֲסוּרִים שֶׁמָּא יָבִיאוּ לִידֵי בִיאָה[203]רמב"ן דלעיל (הערה 4), רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק י"א הלכה י"ט..

הַשְּׁלִישִׁי הוּא דְּבָרִים הָאֲסוּרִים שֶׁמָּא יָבִיאוּ לַעֲבֹר עַל "לֹא תִקְרַב"[204]שבת י"ג ע"א, תנא דבי אליהו רבא פרק ט"ו..

הָרְבִיעִי הוּא דְּבָרִים הָאֲסוּרִים שֶׁמָּא יָבִיאוּ אֶת הַגֶּבֶר לְהִרְהוּר וּלְהוֹצָאַת שז"ל[205]סי' קצ"ה סעי' ה' ועוד, ועי' נדה דף י"ג ע"א..

אֵלּוּ הֵם שָׁרְשֵׁי הָאִסּוּרִים, וְהַמִּקְרִים רַבִּים הֵם כְּפִי הַמִּקְרִים אֲשֶׁר יֶאֶרְעוּ לָאָדָם בְּחַיָּיו. כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁיּוּבְאוּ בַּהֶמְשֵׁךְ הֵן רַק דֻּגְמָאוֹת וִיסוֹדוֹת, וּמֵהֶן יִקַּח הָאָדָם וְיִלְמַד לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר, וְאִם רוֹאֶה הוּא שֶׁצָּרִיךְ חִזּוּק בְּאֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַמְּנוּיִים לְעֵיל, יִמְנַע עַצְמוֹ מֵהִתְקָרְבוּיוֹת שׁוֹנוֹת, וְיַרְבֶּה עַל עַצְמוֹ אִסּוּרִים עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה שֶׁיָּכוֹל הוּא לַעֲמֹד בְּגִדְרֵי חֲזַ"ל. וְאַל יֹאמַר אָדָם: אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לַגְּדָרִים שֶׁגָּדְרוּ חֲכָמֵינוּ, אֲנִי אֵדַע לִשְׁמֹר עַל עַצְמִי וְלֹא לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ כָּךְ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ וְנִכְשָׁלוּ.

וּמְסֻפָּר בַּגְּמָרָא: "לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר שֶׁמָּא יַטֶּה - אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: אֲנִי אֶקְרָא וְלֹא אַטֶּה. פַּעַם אַחַת קָרָא וּבִקֵּשׁ לְהַטּוֹת, אָמַר: כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר'. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: קָרָא וְהִטָּה וְכָתַב עַל פִּנְקָסוֹ: אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע קָרִיתִי וְהִטֵּיתִי נֵר בְּשַׁבָּת, לִכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אָבִיא חַטָּאת שְׁמֵנָה"[206]שבת י"ב ע"ב..

ט. הַדִּינִים הַמֻּזְכָּרִים בַּהֲלָכָה הֵם:

א) הַקָּלַת רֹאשׁ.

ב) נְגִיעָה וְהוֹשָׁטָה מִיָּד לְיָד.

ג) אֲכִילָה עַל שֻׁלְחָן אֶחָד.

ד) אֲכִילַת שְׁיָרֵי מַאֲכָל שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

ה) יְשִׁיבָה וּשְׁכִיבָה עַל מִטָּתָהּ.

ו) יְשִׁיבָה עַל סַפְסָל אֶחָד (וְכֵן טִיּוּלִים וּנְסִיעוֹת).

ז) שֵׁנָה בְּמִטָּה אַחַת.

ח) דִּינֵי עֶרְוָה בְּאִשְׁתּוֹ.

ט) מְזִיגַת הַכּוֹס וְהַגָּשַׁת אֹכֶל.

י) הַצָּעַת הַמִּטָּה.

יא) יְצִיקַת מַיִם.

יב) חוֹלֶה.

תוכן העניינים

ספר דרכי טהרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה