פֶּרֶק ה - דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בִּימֵי נִדָּתָהּ · דִּינֵי עֶרְוָה בְּאִשְׁתּוֹ
ס. לֹא יִסְתַּכֵּל הַבַּעַל בַּמְּקוֹמוֹת הַמְכֻסִּים שֶׁבְּאִשְׁתּוֹ בִּזְמַן נִדָּתָהּ, שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל וְהִרְהוּר, אֲבָל מֻתָּר לוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ בִּהְיוֹתָהּ לְבוּשָׁה וְלֵהָנוֹת בִּרְאִיָּתָה, כִּי מֵאַחַר וְהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ לְאַחַר זְמַן, אֵינוֹ בָּא לִידֵי מִכְשׁוֹל וְהִרְהוּר[273]שו"ע סי' קצ"ה סעי' ז' ורמ"א שם..
סא. מְקוֹמוֹת מְכֻסִּים אֵלֶּה, הֵם הַמְּקוֹמוֹת הָאֲסוּרִים בִּרְאִיָּה אֵצֶל כָּל אִשָּׁה[274]עי' ספר הלכה ב' פרק י"ד., דְּהַיְנוּ זְרוֹעַ, שׁוֹק וְכוּ'. לָכֵן צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְכַסּוֹת אֶת רֹאשָׁהּ כָּל יְמֵי נִדָּתָהּ. וְרָאוּי שֶׁתִּישַׁן עִם כִּסּוּי רֹאשׁ. וְאִם נָפַל בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כִּי אֵין חֻמְרַת הַהִסְתַּכְּלוּת בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה כְּחֻמְרַת הַהִסְתַּכְּלוּת בְּאִשָּׁה סְתָם, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לוֹ לָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בְּאִשְׁתּוֹ הַנִּדָּה כְּשֶׁהִיא לְבוּשָׁה, עַל מְנָת לֵהָנוֹת, וְאִלּוּ עַל הַמִּתְבּוֹנֵן בְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ נֶאֱמַר: "לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם" וְ"אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"[275]ברכות ס"א ע"א, מסכת כלה רבתי פ"א..
סב. אַף שֶׁהִתִּירוּ לַבַּעַל לְהִתְבּוֹנֵן בְּאִשְׁתּוֹ הַנִּדָּה, וְהִתִּירוּ לָאִשָּׁה לְהִתְלַבֵּשׁ יָפֶה וּלְהִתְקַשֵּׁט בִּזְמַן נִדָּתָהּ - רָאוּי שֶׁתְּיַחֵד לָהּ בְּגָדִים לִימֵי נִדָּתָהּ אוֹ תַעֲשֶׂה אֵיזֶה סִימָן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹכְרִים תָּמִיד שֶׁהִיא נִדָּה. וְרָאוּי שֶׁתְּיַחֵד אֶת הַבְּגָדִים הַפָּחוֹת יָפִים וְהַפָּחוֹת אֲהוּבִים עַל בַּעֲלָהּ, אֲבָל לֹא מְכֹעָרִים, שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעֲלָהּ[276]שו"ע סי' קצ"ה סעי' ט', ועי' ביאור הגר"א שם, וצמח צדק סעי' ט'.. וְרָאוּי שֶׁתֵּדַע הָאִשָּׁה שֶׁבִּלְבִישַׁת בְּגָדִים אֵלֶּה אוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַסִּימָן, הֲרֵי הִיא כְּמִי שֶׁאָמְרָה לְבַעֲלָהּ "טְמֵאָה אֲנִי", לָכֵן לֹא תִלְבְּשֵׁם עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּטוּחָה שֶׁהִיא נִדָּה[277]שו"ע סי' קפ"ה.. (וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּפֶרֶק י"ב).
סג. אַף שֶׁהִתִּירוּ לַבַּעַל לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ וּבִבְגָדֶיהָ - אֵין לוֹ לְהָרִיחַ בַּבְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ עַל בְּגָדֶיהָ אַף שֶׁאֵינָם עָלֶיהָ, אֲבָל מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַקְבּוּק הַבֹּשֶׂם שֶׁלָּהּ, אִם אֵין בָּא בְּכָךְ לִידֵי הִרְהוּר[278]עי' פ"ת סי' קצ"ה ס"ק א' וברכי יוסף שם..
סד. קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, כַּכָּתוּב: "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה"[279]שיר השירים ב', י"ד., לָכֵן אֵין לַבַּעַל לִשְׁמֹעַ קוֹל זֶמֶר שֶׁל אִשְׁתּוֹ בִּזְמַן נִדָּתָהּ[280]עי' פ"ת סי' קצ"ה ס"ק י'.. וּכְשֶׁהָאִשָּׁה שָׁרָה לְתִינוֹקָהּ שִׁיר עֶרֶשׂ לְהַשְׁקִיטוֹ וּלְהַרְדִּימוֹ, וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַשְׁקִיטוֹ אֶלָּא בְּכָךְ - יָכוֹל בַּעֲלָהּ לִשְׁמֹעַ קוֹלָהּ, אִם אֵין לוֹ מָקוֹם אַחֵר לָלֶכֶת לְשָׁם[281]בא"ח ש"ש צו כ"ה, שדי חמד מערכת ק' אות מ"ב.. אַךְ אֵין לוֹ לִלְמוֹד תּוֹרָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת קוֹלָהּ, אֶלָּא לְהַרְהֵר בִּלְבַד (וּבְדָבָר זֶה יֵשׁ לְהַחְמִיר גַּם כְּשֶׁהָאִשָּׁה טְהוֹרָה)[282]עי' באר היטב אה"ע סי' כ"א ס"ק ד' ואוצר הפוסקים שם, ועי' כה"ח או"ח סי' ע"ה ס"ק כ"ו וחזו"א או"ח סי' ט"ז סעי' י"א, ועי' ספר הלכה ב' עמוד כ"ח.. וּבִשְׁעַת הַדְּחַק, כְּגוֹן שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל אוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת-שְׁמַע, וְתוֹךְ-כְּדֵי-כָּךְ הֵחֵלָּה אִשְׁתּוֹ לָשִׁיר לְתִינוֹקָהּ וְכַדּוֹמֶה - יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ בְּכָךְ. לָכֵן רָאוּי שֶׁלֹּא תַשְׁמִיעַ הָאִשָּׁה אֶת קוֹלָהּ בְּשִׁיר וּבִזְמִירוֹת שַׁבָּת בִּהְיוֹתָהּ נִדָּה, "רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ"[283]שמואל א' א', י"ג.. וְכֵן תַּעֲשֶׂה בִּהְיוֹתָהּ טְהוֹרָה, אִם נִמְצָאִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן אוֹרְחִים נוֹסָפִים[284]שו"ע אה"ע סי' כ"א סעי' א'..