אור ברסלב

ספר דרך תבונות· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]

פרק ד

פרק ג

פֶּרֶק ד

יְבָאֵר עֶרְכֵי הַמַּאֲמָרִים וְיַחֲסֵיהֶם

הִנֵּה עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ מַה שֶּׁנָּבִין מֵהַמַּאֲמָרִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַתָּה נְבָאֵר מַה שֶּׁנָּבִין מֵהַעֲרִיךְ מַאֲמָר עִם מַאֲמָר אַחֵר. בִּבְחִינַת עֶרְכָּם וְיַחְסָם מִתְחַלְּקִים הַמַּאֲמָרִים לַעֲשָׂרָה מִינִים, וְהֵם: הַדּוֹמִים, הַמִּתְחַלְּפִים וְהַהֲפָכִים, הַחִלּוּפִיִּים הַמִּתְהַפְּכִים וְהַנִּבְדָּלִים.
הַדּוֹמִים הֵם שְׁנֵי מַאֲמָרִים שֶׁיֹּאמְרוּ נָשׂוּא אֶחָד בְּנוֹשֵׂא אַחֵר עַצְמוֹ; אֶלָּא שֶׁבְּאֹפֶן הָאֲמִירָה וְסֵדֶר הַדִּבּוּר יִהְיֶה מִתְחַלֵּף, אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ נָשׂוּא אֶחָד אוֹ שְׁנֵי נְשׂוּאִים דּוֹמִים בִּשְׁנֵי נוֹשְׂאִים דּוֹמִים, אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵי נְשׂוּאִים דּוֹמִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, דֶּ“מָ כְּשֶׁאָמְרוּ (כְּתֻבּוֹת ל"ז): “רַ' יְהוּדָה וְרַ' דוֹסָא אָמְרוּ דָבָר אֶחָד; רַ”יְ הָא דַאֲמַרַן, רַ' דוֹסָא, דְּתַנְיָּא: שְׁבוּיָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה” וְכוּ‘. הִנֵּה אַעַפִּ“י שֶׁאֵין מִלּוֹתֵיהֶם שָׁווֹת תִּמְצָא שֶׁכַּוָּנָתָם אַחַת. וְכֵן כְּשֶׁאָמְרוּ (פְּסָחִים מ"ה): רַ”י בֶּן בָּרוֹקָא וְרַ’ נַחְמָן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד" וְכוּ‘, וּמְסַיֵּם שָׁם: “וְהָא אֲנִינוּת כִּלְאַחַר זְרִיקָא הַוְיָא” וְכוּ’, הִנֵּה אֵין שְׁנֵי הָעִנְיָנִים שָׁם אֶחָד, אֶלָּא דוֹמִים זֶה לָזֶה.
הַמִּתְחַלְּפִים הֵם שְׁנֵי מַאֲמָרִים שֶׁיֹּאמְרוּ בְנוֹשֵׂא אֶחָד, שְׁנֵי נְשׂוּאִים מִתְחַלְּפִים אוֹ נָשׂוּא אֶחָד בִּשְׁנֵי נוֹשְׂאִים מִתְחַלְּפִים, דֶּ"מָ (כְּתֻבּוֹת נ"ז): רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר נוֹתְנִין לָהּ הַכֹּל תְּרוּמָה; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מֶחֱצָה חֻלִּין, מֶחֱצָה תְרוּמָה.
הַהַפְכִּיִּים הֵם שֶׁיֹּאמְרוּ עַל נָשׂוּא אֶחָד בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, אֶחָד הֵן וְאֶחָד לָאו, דֶּרֶךְ מָשָׁל (יְבָמוֹת נ'): “רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין גֵּט אַחַר גֵּט וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט וְיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר”. וְאוּלָם לְשֶׁיִּקָּרְאוּ הַפְכִּיִּים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ נְשׂוּאָם אֶחָד וְנוֹשְׂאָם אֶחָד וְיוּבְנוּ — בִזְמַן אֶחָד בְּמָקוֹם אֶחָד, בִּבְחִינָה אַחַת וּבַהֲבָנָה פְשׁוּטָה בְּלִי שׁוּם שִׁתּוּף וְהַשְׁאָלָה. פֵּרוּשׁ, כִּי הִנֵּה מַאֲמָר: “לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְטוֹטָפוֹת וְלֹא בְסַנְבּוּטִין” וּמַאֲמָר: “יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּטוֹטָפוֹת וּבְסַנְבּוּטִין”, אֵינָם הַפְכִּיִּים, לְפִי שֶׁהָאֶחָד הוּא בִזְמַן שֶׁאֵינָם תְּפוּרִים, וְהַשֵּׁנִי בִּזְמַן שֶׁהֵם תְּפוּרִים; וְכֵן “לֹא בְכָבוּל” עִם “יוֹצֵאת בְכָבוּל” אֵינָם הַפְכִּיִּים, כִּי אֵינָם בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּי הָאֶחָד לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָאַחֵר לְחָצֵר, וְכֵן בִּשְׁאָר הַתְּנָאִים שֶׁזָּכַרְנוּ. וְכֵן מַאֲמָר: “וְאִם תָּקַע— חַיָּב חַטָּאת” אֵינוֹ הַפְכִּיִּי לַמַּאֲמָר: “תְּקִיעָה חָכְמַה הִיא וְאֵינָה מְלָאכָה” כִּי הֲבָנַת הָרִאשׁוֹן הוּא תְקִיעַת הַצִּיר בַּחוֹר שֶׁלּוֹ וַהֲבָנַת הַשֵּׁנִי — הַתְּקִיעָה בַשּׁוֹפָר.
וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי בַהַפְכִּיִּים עַצְמָם, יֵשׁ הַפְכִּיִּים מַמָּשׁ, שֶׁהֵם מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם הַפְכִּיִּים כָּל כָּךְ, אַךְ עַל כָּל פָּנִים מַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה וְנִקְרָאִים מִתְנַגְּדִים. שְׁנֵי מַאֲמָרִים כְּלָלִיִּים אוֹ שְׁנֵי מַאֲמָרִים פְּרָטִיִּים, שֶׁאֶחָד יְחַיֵּב וְאֶחָד יִשְׁלֹל — נָשׂוּא אֶחָד בְּנוֹשֵׂא אֶחָד — הֵם הַפְכִּיִּים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, דֶּרֶךְ מָשָׁל (שַׁבָּת קכ"ד): “כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִין לְצֹרֶךְ וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֵין נִטָּלִין אֶלָּא לְצֹרֶךְ”. אֵלֶּה שְׁנֵי מַאֲמָרִים הֵם הַפְכִּיִּים מַמָּשׁ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם כְּלָלִיִּים. “רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא, וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא וּמַדְלִיקִין בָּהּ” (שָׁם כ"ח) — הַפְכִּיִּים מַמָּשׁ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם פְּרָטִיִּים. אַךְ מַאֲמָר (שָׁם ע"ו): “וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה…חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן” עִם מַאֲמָר: “רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוּץ מִקְּלִפֵּי עֲדָשִׁים” אֵינָם הַפְכִּיִּים אֶלָּא מִתְנַגְּדִים, כִּי תַּנָּא קַמָּא אָמַר עַל הַקְּלִפִּין שֶׁאֵינָם מִצְטָרְפִים עִם הָאֹכֶל וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַל קְלִפֵּי הָעֲדָשִׁים לְבַדָּם שֶׁמִּצְטָרְפִים עִם הָאֹכֶל — וְנִמְצָא מַאֲמָר תַּנָּא קַמָּא כְּלָלִי וּמַאֲמַר רַבִּי יְהוּדָה פְּרָטִי, וּכְבָר יוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַתַּנָּא קַמָּא בִּשְׁאָר הַפְּרָטִים הַנִּכְלָלִין בִּכְלָל הַקְּלִפִּין.
וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד שֶׁכְּמוֹ שֶׁהֵם הַפְכִּיִּים הַשְּׁלִילָה וְהַקִּיּוּם, כָּךְ הֵם הַפְכִּיִּים שְׁנֵי עִנְיָנִים, שֶׁהַכַּוָּנָה בְּכָל אֶחָד מֵהֶם שְׁלִילַת חֲבֵרוֹ, דֶּרֶךְ מָשָׁל: טָמֵא וְטָהוֹר הֵם הֲפָכִים, כִּי כַוָּנַת מִלַּת טָמֵא הוּא שְׁלִילַת הַטָּהֳרָה וְכַוָּנַת טָהוֹר — שְׁלִילַת הַטֻּמְאָה. אָמְנָם צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁיֵּשׁ הֲפָכִים שֶׁבֵּינֵיהֶם אֶמְצָעִי וַהֲפָכִים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם אֶמְצָעִי, דֶּרֶךְ מָשָׁל: טָמֵא וְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר — אֵין בֵּינֵיהֶם אֶמְצָעִי; אַךְ רְשׁוּת וְחוֹבָה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֶמְצָעִי, שֶׁהוּא מִצְוָה.
עוֹד יֵשׁ מַאֲמָרִים שֶׁאֶחָד הוּא חִלּוּפוֹ מַמָּשׁ שֶׁל חֲבֵרוֹ, פֵּרוּשׁ, שֶׁמַּה שֶׁהוּא הַנּוֹשֵׂא בְּאֶחָד יִהְיֶה הַנָּשׂוּא בַּשֵּׁנִי, וּמַה שֶׁהוּא נָשׂוּא בְאֶחָד יִהְיֶה הַנּוֹשֵׂא בַּשֵּׁנִי, דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּשֶׁתֹּאמַר (יְרוּשַׁלְמִי): “אֵין עֲבֵרָה מִצְוָה, אֵין מִצְוָה עֲבֵרָה”. הִנֵּה בָרִאשׁוֹן — עֲבֵרָה הִיא נוֹשֵׂא וּמִצְוָה נָשׂוּא, וּבַשֵּׁנִי לְהֵפֶךְ. וְאוּלָם הַחִלּוּף הַזֶה יוּכַל לִהְיוֹת בִּשְׁלשָׁה דְרָכִים: הָאֶחָד, שֶׁיִּתְחַלֵּף הַסֵּדֶר, פֵּרוּשׁ: הַנּוֹשֵׂא וְהַנָּשׂוּא, וְיִשָּׁאֵר הַכַּמּוּת, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם הָיָה כְלָלִי יִשָּׁאֵר כְּלָלִי וְאִם פְּרָטִי — פְּרָטִי; וְכֵן הַגְּזֵרָה, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם הָיָה מְקַיֵּם יִשָּׁאֵר מְקַיֵּם, וְאִם שׁוֹלֵל יִשָּׁאֵר שׁוֹלֵל, דֶּרֶךְ מָשָׁל שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים שֶׁזָּכַרְנוּ: “אֵין עֲבֵרָה מִצְוָה, אֵין מִצְוָה עֲבֵרָה”. הַשֵּׁנִי — שֶׁיִּתְחַלֵּף הַסֵּדֶר וְגַם הַכַּמּוּת, אַךְ הַגְּזֵרָה תִּתְקַיֵּם. דֶּרֶךְ מָשָׁל, מַאֲמָר: “כָּל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ מַאֲכִיל” עִם מַאֲמָר “יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מַאֲכִיל וְאֵינוֹ אוֹכֵל”, שֶׁהָרִאשׁוֹן כְּלָלִי וְהַשֵּׁנִי קְצָתִי. הַשְּׁלִישִׁי — שֶׁיִּתְחַלֵף הַסֵּדֶר וְהַגְּזֵרָה וְיִשָּׁאֵר הַכַּמּוּת, מָשָׁל: “כָּל הָאוֹכֵל מַאֲכִיל” עִם מַאֲמָר: “כָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲכִיל אֵינוֹ אוֹכֵל”.
הַמִּתְהַפְּכִים הֵם אוֹתָם שֶׁנְּשׂוּאֵיהֶם וְנוֹשְׂאֵיהֶם שְׁנֵיהֶם הַפְכִּיִּים, וְנִמְצָא עִנְיָנָם אֶחָד. דֶּרֶךְ מָשָׁל: " כָּל הָאוֹכֵל מַאֲכִיל, כָּל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֵינוֹ מַאֲכִיל".
אַךְ הַמַּאֲמָרִים שֶׁאֵין לָהֶם יַחַס מְשֻׁתָּף כְּלָל, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין נוֹשְׂאֵיהֶם וְלֹא נְשׂוּאֵיהֶם אֶחָד, וְגַם לֹא דוֹמִים כְּלָל, יִקָּרְאוּ נִּבְדָּלִים.

תוכן העניינים

ספר דרך תבונות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה