ספר דרך תבונות· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
פרק א
יְבָאֵר כְּלָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הָעִיוּנִי
הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הָעִיּוּנִי, הוּא הָעֵסֶק וְהַחֲקִירָה, בְּמַאֲמָר מִן הַמַּאֲמָרִים, אוֹ דֵעָה מִן הַדֵּעוֹת, לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת אִם הוּא אֲמִתִּי אִם לֹא; וְאָמְנָם, הַבֵּרוּר הַזֶּה יֵעָשֶׂה — בַּעֲרֹךְ הַטְּעָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לִטְעֹן, לְקַיְּמוֹ וּלְאַמְּתוֹ, אוֹ לְבַטְּלוֹ וְלִסְתֹּר אוֹתוֹ, בָּאֹפֶן שֶׁיִּבָּחֵן כֹּחַ הַטְּעָנוֹת הַמְאַמְּתוֹת אוֹתוֹ וְכֹחַ הַסּוֹתְרוֹת, וְיֻכְרַע כְּפִי הַיּוֹתֵר נְאוֹתוֹת אֵצֶל הַשֵּׂכֶל.
הִנֵּה הָעֵסֶק הַזֶּה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בֵין רַבִּים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם יַעֲמֹד לְצַּד הָאֶחָד וְאֶחָד לְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ אֶחָד יַעֲמֹד לְצַּד קִיּוּם הַמַּאֲמָר, וְאֶחָד יַעֲמֹד לְצַד סְתִירָתוֹ וּבִטּוּלוֹ, וְיַעַרְכוּ טַעֲנוֹתֵיהֶם זֶה כְנֶגֶד זֶה; וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה עֵסֶק אִישׁ אֶחָד לְבַדּוֹ, שֶׁיַּשְׁלִים לְכָל הַצְּדָדִין, פֵּרוּשׁ שֶׁהוּא יַנִּיחַ אֶת הַמַּאֲמָר בַּתְּחִלָּה, וְהוּא עַצְמוֹ יַעֲרֹךְ נֶגֶד מַאֲמָרוֹ טְעָנוֹת, מַה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲרֹךְ נֶגְדּוֹ מִי שֶׁהוּא בַעַל דֵּעָה הֶפְכִּית לַמַּאֲמָר הַהוּא, וְהוּא עַצְמוֹ יַחֲזֹר וְיִסְתֹּר הַטְּעָנוֹת שֶׁהֵבִיא וִיקַיֵּם מַאֲמָרוֹ הָרִאשׁוֹן.
וּמִשְּׁנֵי הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה נִמְצְאוּ בַשַּׁ“ס וִכּוּחִים וּפִלְפּוּלִים, כִּי יֵשׁ שֶׁנָּשְׂאוּ וְנָתְנוּ רַבִּים בְּאֶחָד מִן הָעִנְיָנִים, זֶה הִקְשָׁה וְזֶה הֵשִׁיב, וְיֵשׁ שֶׁמְּסַדֵּר הַשַּׁ”ס עַצְמוֹ הִקְשָׁה וְהֵשִׁיב, כְּאִלּוּ הָיוּ רַבִּים הַמְדַבְּרִים בָּעִנְיָן הַהוּא, וְיֵשׁ שֶׁיֹּאמַר הַשַּׁ“ס בְּפֵרוּשׁ, הוּא מוֹתִיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ, וְהַיְנוּ — שֶׁהַמַּקְשֶׁה עַצְמוֹ נָתַן תְּשׁוּבָה לְקֻשְׁיָתוֹ, וְאוּלָם כָּל הַדְּרָכִים לְמָקוֹם אֶחָד הֵם בָּאִים, שֶׁהוּא בֵרוּר אֲמִתַּת הַדְּבָרִים עַ”יְ עֲרִיכַת הַטְּעָנוֹת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ, וּמִשְׁפַּט הַקֻּשְׁיָא שֶׁיַּקְשֶׁה אֶחָד עַל מַאֲמַר זוּלָתוֹ, אוֹ הַקֻּשְׁיָא שֶׁיַּקְשֶׁה בַּעַל מַאֲמָר אֶחָד עַל מַאֲמַר עַצְמוֹ — אֶחָד הוּא, וְכֵן מִשְפַּט הַתְּשׁוּבָה שֶׁתָּבוֹא עַל קֻשְׁיָא מִן הַקֻּשְׁיוֹת, בֵּין שֶׁתִּהְיֶה דִבְרֵי הַמַּקְשֶׁה עַצְמוֹ, וּבֵין שֶׁתִּהְיֶה דִבְרֵי זוּלָתוֹ — אֶחָד הוּא; וְכֵן כָּל שְׁאָר חֶלְקֵי הַפִּלְפּוּל, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נַבִּיט בְּכָל זֶה אֶל הַטּוֹעֲנִים אֶלָּא אֶל הַטְּעָנוֹת.