ספר דרך תבונות· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
הקדמת המחבר
הַקְדָּמַת הַמְחַבֵּר
הַקְדָּמַת הָרַב הַמְחַבֵּר נַרַ"וּ
חֶמְדַּת יְדִיעַת הָאֱמֶת — הוּא עִנְיָן טִבְעִי אֶל הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּנוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא יִמָּצֵא אָדָם בָּרִיא בְשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּץ וְיִשְׁתַּדֵּל כְּפִי כֹחַ הַשֵּׂכֶל שֶׁבּוֹ, לְגַלּוֹת אוֹתָהּ בָּעִנְיָנִים שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ לְהַשְׁקִיף עֲלֵיהֵם, וְלִדְחוֹת הַשֶּׁקֶר וּלְרַחֲקוֹ; וְאִלּוּ הָיָה הָאֱמֶת נִגְלֶה בְכָל הָעִנְיָנִים, הִנֵּה לֹא הָיָה צָרִיךְ לָאָדָם לְשֶׁיִּתְחַכֵּם, אֶלָּא הַהַשְׁקָפָה שֶׁיִּהְיֶה מַרְבֶּה לְהַשְׁקִיף עַל עִנְיְנֵי הַמְּצִיאוּת וְהָיָה מַרְבֶּה לְהִתְחַכֵּם; אָמְנָם, הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, לֹא מִצַּד הַמֻּשָּׂג וְלֹא מִצַּד הַמַּשִּׂיג, וְזֶה כִי הִנֵּה בֶאֱמֶת אֵין לְךָ נִמְצָא שֶׁלֹּא יִהְיוּ בוֹ בְּחִינוֹת רַבוֹת כֻּלָּן אֲמִתִּיּוֹת, מֵהֶן בְּעַצְמוֹ וּמֵהֶן חוּץ מִמֶּנּוּ, דֶּרֶךְ מָשָׁל — צוּרַת הַשֻּׁלְחָן, מִדַּת אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ, וְכַיּוֹצֵא — הֵם בְּחִינוֹת בַּשֻּׁלְחָן עַצְמוֹ, תַּשְׁמִישׁוֹ שִׁוּוּיוֹ וּזְמַן הֵעָשׂוֹתוֹ - הֵם בְּחִינוֹת חוּץ מִמֶּנּוּ; וְאָמְנָם, לֹא כָל הַבְּחִינוֹת מִתְגַּלּוֹת בְּשָׁוֶה, כִּי יֵשׁ בְּחִינוֹת נִגְלוֹת וּמֻשָּׂגוֹת מִיָּד, עַל יְדֵי הַחוּשִׁים, וְיֵשׁ מִתְעַלְּמוֹת יוֹתֵר, שֶׁצָּרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם, וּבַנִּמְצָאוֹת עַצְמָם יֵשׁ חִלּוּק בֵּין נִמְצָא לְנִמְצָא, כִּי בְחִינוֹת נִגְלוֹת בְּנִמְצָא אֶחָד תִּהְיֶינָה נַעֲלָמוֹת בְּאַחֵר, דֶּרֶךְ מָשָׁל — תַּשְׁמִישׁ הַשֻּׁלְחָן נִגְלֶה לַכֹּל, שֶׁהוּא לָשׂוּם עָלָיו אֹכָלִים אוֹ כֵלִים, תַּשְׁמִישׁ הַלֶּחֶם כְּמוֹ כֵן שֶׁהוּא לַאֲכִילַת הָאָדָם, אַךְ תַּשְׁמִישׁ עֲשָׂבִים רַבִּים מֵעֶשְׂבֵי אָרֶץ לֹא יִוָּדַע אֶלָּא אַחַר הִשְׁתַּדְּלוּת גָּדוֹל, אִם יִהְיֶה שֶׁיִּוָּדַע נִמְצָא שֶׁאֵין כָּל הַנִּמְצָאוֹת מְגֻלֵּי כָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁבְּהַשְׁקִיף עֲלֵיהֶם הֻשַּׁג אֲמִיתָּתָם; וְזוּלַת כָּל זֶה הִנֵּה הַנִּסָּיוֹן עֵד נֶאֱמָן, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה מִן הַטָּעֻיּוֹת מִצְטַיְּרִים בְּלֵב רַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם לַאֲמִתִּים, וְהֵם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתָם בָּם, לֹא יִרְאוּ בָהֶם שֶׁקֶר כְּלָל, וּכְבָר יִקְרֶה לָאָדָם אֶחָד עַצְמוֹ שֶׁיַּחֲשֹׁב בַּתְּחִלָּה עִנְיָן מִן הָעִנְיָנִים אֲמִתִּי וּבָרוּר, וְאַחַר כָּךְ יִמְצָאֵהוּ כוֹזֵב וְיָשׁוּב מִמֶּנּוּ; אִם כֵּן וַדַּאי הוּא שֶׁאֵין אֲמִתַּת הַנִּמְצָאוֹת נִגְלֵית וּמְבֹאֶרֶת, אֲבָל יֵשׁ לִטְעוֹת — מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לַשֶּׁקֶר שֶׁיֵּרָאֶה אֱמֶת, וְאֵין כֹּחַ הַשֵּׂכֶל חָזָק כָּל כָּךְ שֶׁיִּקְלַע אֶל הָאֱמֶת וְלֹא יַחֲטִיא, אֲבָל אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּטֶּה מִן הַדֶּרֶךְ מִבְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ; וְכֵיוָן שֶׁהָדָּבָר כֵּן וַדַּאי שֶׁרָאוּי הוּא שֶׁיִּמְצָא לוֹ הַדְרָכָה וְלִמּוּד, שֶׁבּוֹ יִתְחַזֵּק בַּנְּתִיב הַיָּשָׁר לְבִלְתִּי נְטוֹת מִמֶּנּוּ, וְאִם יֶאֱרַע לוֹ שֶׁיֵּצֵא כִּי לֹא נִשְׁמַר, כְּשֶׁיַּשְׁקִיף הֵיטֵב יַכִּיר אֶת טָעוּתוֹ וְיֵדַע לָשׁוּב אֶל הַמְּסִלָּה; וְאָמְנָם, כְּלָל הַהַדְרָכָה הַזֹּאת הוּא קִבּוּץ כָּל הַבְּחִינוֹת אֲשֶׁר בַּנִּמְצָאוֹת לְמִינִים, וּבֵאוּר דַּרְכֵיהֶם וְחֻקּוֹתֵיהֶם, כְּפִי אֲמִתַּת הַמְּצִיאוּת, וְהָיוּ לַשֵּׂכֶל לְעֵינַיִם לָלֶכֶת בְּדֶרְֶךְ הַהִתְבּוֹנְנוּת בְּלִי מִכְשׁוֹל וְהָיָה זֶה כָּעִנְיָן מַה שֶׁאָמְרוּ זַ"ל עַל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁעָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה, וְהַיְנוּ כִּי עַל יְדֵי כְלָלִים קְצָרִים וּמְעַטִּים, מְסֻדָּרִים כַּהֹגֶן, הִנֵּה יִלָּקַח שִׁעוּר גָּדוֹל מִן הַחָכְמָה עַל נְקַלָּה וְלֹא תַחֲשֹׁב שֶׁיִּהְיוּ כְּלָלִים הָאֵלֶּה עִנְיָנִים עֲמֻקִּים מְאֹד וּרְחוֹקִים מִידִיעַת הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים, כִּי אֵינָם אֶלָּא עִנְיָנִים קַלִּים וְנִגְלִים מְאֹד, וְלֹא נוֹסַף בָּהֶם אֶלָּא הַהֶעָרָה וְהַסִּדּוּר, כִּי כְבָר כֻּלָּם יִמָּצְאוּ בְּחֹק הַהַשְׂכָּלָה בַּטֶּבַע, אֶלָּא שֶׁעַד שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם הָאָדָם, וְלֹא יִהְיוּ מְסֻדָּרִים וַעֲרוּכִים אֶצְלוֹ, לֹא יַעַזְרוּ לוֹ, וּכְשֶׁיְּסֻדְּרוּ לְפָנָיו כָּרָאוּי יִהְיוּ לְאָזְנַיִם לְקֻפַּת הַמֻּשְׂכָּלוֹת הַכְּבֵדָה שֶׁתִּנָּשֵׂא עַל יְדֵיהֶם בְּנָקֵל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל. וְהִנֵּה בִּרְאוֹתִי גֹדֶל תּוֹעֶלֶת זֶה הָעִנְיָן וְרֹב הַצֹּרֶךְ בּוֹ, נִתְעוֹרַרְתִּי לְחַבֵּר חִבּוּר קָטָן זֶה שֶׁיּוֹעִיל לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהָקֵל עָלָיו הַהִתְלַמֵּד לְעַצְמוֹ וְהַלִּמּוּד לַאֲחֵרִים, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְעֵינָיו הַדְּבָרִים קַלּוֹת כְּמוֹ שֶׁהוּא הַכֹּל לְמִי שֶּׁאֵינוֹ מֵבִין, אֶלָּא יְדַקְדֵּק בָּהֶם, וְיִשְׁתַּדֵּל לַעֲמֹד עַל בֻּרְיָן, כִּי לֹא הִנַּחְתִּי מִלְּדַקְדֵּק בִּדְבָרַי לָשׂוּם הָעִנְיָנִים בַּבֵּרוּר הָאֶפְשָׁרִי כְּפִי דַעְתִּי, וְהָיְתָה כַוָּנָתִי בוֹ לְסַדֵּר וּלְבָאֵר בָּאֹפֶן הַיּוֹתֵר קָצָר וּמַסְפִּיק דַּרְכֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת וְהַהַשְׂכָּלָה, לְהַכִּיר אֶת הָאֱמֶת לְקָרְבוֹ, וְאֶת הַשֶּׁקֶר לְהַרְחִיקוֹ וּבִהְיוֹת זֶה הַיָּם הַגָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם יָם הַתַּלְמוּד עָרוּךְ לְפָנֵינוּ, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי פִלְפּוּלָיו, וְגַלֵּי הִלְכוֹתָיו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יַרְדוּ תְהוֹמוֹת, דָּרֶך הִנֵּה פְנֵיהֶם לְבָרֵר וּלְלַבֵּן אֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ, בָּחַרְתִּי לְיַסֵּד עָלָיו יְסוֹדוֹת בִּנְיָנִי זֶה, לְמַעַן יַצְלִיחַ, וְאֵדַע כִּי לֹא יִמּוֹט, וְיִהְיֶה זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל עִיּוּן וְהַשְׂכָּלָה.
וְהִנֵּה נִשְׁתַּדַּלְתִּי לְבָאֵר יְסוֹדוֹת הַפִּלְפּוּל הַיָּשָׁר וְשָׁרְשֵׁי הַמַּשָׂא וּמַתָּן שֶׁל הַשַּׁ“ס בְּכָל חֲלָקָיו, שֶׁיּוֹעִיל לְמִי שֶׁלֹא הִגִּיעַ עֲדַיִן לִידִיעַת לִמּוּד הַשַּׁ”ס וְרוֹצֶה לִכָּנֵס בּוֹ בְּישֶּׁר וּבְנָקֵל, שֶׁכְּשֶׁיַּקְדִּים לְהִתְלַמֵּד בַּחִבּוּר הַקָּטָן הַזֶּה יִמְצָא אַחֲרֵי כֵן הֲלִיכוֹת הַהֲלָכוֹת מְרֻוָּחִים לְפָנָיו, וִיהַלֵּךְ בָּהֶם בְּישֶׁר וְלֹא בַעֲקַלָּתוֹן, וּמַה שֶׁהָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה עַל יְדֵי זְמַן רַב וּשְׁקִידָה רַבָּה וְעִיּוּן גָּדוֹל יִקְנֵהוּ עַל יְדֵי זֶה בִּזְמַן מֻעָט וּבִמְעַט טֹרַח, בְּמַה שֶׁסִּדּוּר הַדְּרָכִים וְחִלּוּק הָעִנְיָנִים יַעַזְרֵהוּ עֵזֶר גָּדוֹל, וְגַם לְמִי שֶׁכְּבָר רָגִיל בַּשַּׁ"ס אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹעִיל לִפְעָמִים לְהַצִּילוֹ מִן הַטָּעֻיּוֹת. וְהִנֵּה קָרָאתִי שְׁמוֹ כְּפִי עִנְיָנוֹ דֶּרֶךְ תְּבוּנוֹת, הָאֵל הַנּוֹתֵן דַּעַת וּתְבוּנָה יְחָנֵּנוּ דֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלוֹם נֵצַח סֶלָה וָעֶד אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.