אור ברסלב

ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

צו

צה

עוד יום ששי לחדש הנ"ל שנה הנז'. "צדק לפניו יהלך". פתחתי בפסוק "מה יפו

פעמיך בנעלים" וגו'. והנרצה כי שכינה בששת ימי החול אזלא מנדדא מדוך לדוך

וכו' איהי לא הדרת לקינהא, דאיהי קן צפור כדפי' בתיקון. והענין כי בימי

החול והגלות, שכינה מנהגת העולם (פי) [ע"י] מט"ט, ואז היא שוכנת על

הכרובים שהם מט"ט וסנדלפון, ועל ידיהם ההנהגה, עד שאין השפע נשפע עליה אלא

כפי שיעור הנשפע ע"י מט"ט, כפי הראוי לעולם להתנהג על ידו. ולזה אמר "נער

הייתי גם זקנתי" וגו' "וזרעו מבקש לחם". ובגמרא פי' [כי] "פסוק זה שר

העולם אומרו" שהוא מט"ט, ואמר "נער הייתי גם זקנתי". כי המלאך הזה משמש

פעמים שימוש נער, פעמים זקן. ונקרא "נער" בהיותו מחדש כנשר נעוריו בסוד

חדוש הירח. ולכן אמר "נער הייתי גם זקנתי", דהיינו היות לו סוד הלבנה

במילואה. "גם זקנתי" דהיינו אחר פריצת האור אשר לו. ועם כל זה אין מעוט

האור ורבוי מסטרא דעילאין אלא מסטרא דתתאין. וזהו שאמר "ולא ראיתי" למעלה

"צדיק נעזב" שיהיה הצדיק נעזב מן המלכות, ולא הצדיק מחזר אחריה. וזהו שאמר

"וזרעו" דהיינו זרע וי"ו, הנשפע על ידו, "מבקש לחם". דאין לחם אלא אשה,

והמיעוט מסטרא דילן, התחתונים. ולהיות שאין השפע כראוי כאשר ההנהגה על ידו

אל הכרובים התחתונים, שהם נקראים נעל וסנדל, ולכן אזלא מנדדא מדוך לדוך

וכו' לחפש אם ימצא צדיק הגון, מפני שע"י הצדיק יושפע עליה שפע הגון, ומנכה

לה מן דינה (וגדולתה) [וגלותה]. כי הצדיק הולך נע ונד בעבורה והוא מיחדה.

ועל סוד זה נאמר "אבן בוחן" "צדיק יבחן". ירצה, כי המלכות בהיות לה דין

משפיעו בצדיק והוא מדוכה ומעונה ביסוריה, ואלו הם יסורין של אהבה, אהבה

ממש. וזהו "אבן בוחן" "צדיק יבחן". ואלו היו סוד יסורי איוב. וסוד זה גילה

לו אליהו וכו'. ועל סוד זה הוא סוד תירוכים אלו. כי עם היות שאנו לומדים

תורה שהוא סוד היחוד, כי שכינה ותורה נמצאים יחד, עם כל זה אנו גולים

ומכתתין רגלינו, לקבל סוד גלות ודינה. היא בחיק בעלה ואנו סובלין יסוריה.

ואז היא מסתלקת מן הכרובים הנ"ל ומשכנה למעלה על נצח והוד. וסוד הנצח

וההוד שהם כרובים העליונים, שוכנים על הכרובים התחתונים שהם מט"ט

וסנדלפון. וזהו שאמר "מה יפו פעמיך בנעלים". פי' היות נצח והוד שהם פעמי

ורגלי השכינה, "יפו" בהיותם דרים ושוכנים בשני מלאכים אלו שהם נקראים

"עולים", כי זה מורה על בעלה בתו של אברהם אבינו, היותם בחיק בסוד חוט של

חסד המיחדה. וזהו שאמר "בת נדיב", כי האבות נקראים "נדיבי עמים נאספו"

וכו'. ומפני שמזה יראה מיעוט אל הנצח וההוד, היותם קודם על היסוד והמלכות,

ועתה שניהם למעלה, והם למטה על הכרובים התחתונים. לכן אמר "חמוקי ירכיך"

שהם נצח והוד, אין להם מזה גירעון אלא מעלה ותוספת שפע. וזהו שאמר "כמו

חלאים" שהם סוד "חי"ל א"ם", מחכמה ובינה נמשך להם בזה השפע והאור. והטעם

[לזה] ע"י "מעשה" שהיא המלכות, "ידי"(ם) שהם גדולה וגבורה, אמ"ן סוד יחוד.

או ירצה, אמ"ן יאהדונה"י, סוד שעל ידי היחוד עולים הנצחים במעלה זו. והכי

בקרא דא "צדק לפניו יהלך", ירצה, שיעלה המלכות הנקרא "צדק" קודם היחוד,

יעלה "לפניו" דהיינו לעיל גבי ת"ת, והיינו "לפניו" "לפני וי"ו". "וישם

לדרך", יירצה, שייחד אל היסוד הנקרא "דרך". "פעמיו" שהם נצח והוד. או ירצה

לדרך הנהגת העולם התחתון, "פעמי(ם)[ו]", דהיינו בנעלים כדפי':

תוכן העניינים

ספר גרושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה