אור ברסלב

ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

כ

יט

עוד נתעסקנו בפסוק "פתח צור ויזובו מים" כו'. ופירשתי אני על דרך מה שפירש

ר"ש בר"מ בענין "והכית בצור", "ודברתם אל הסלע" כי הצור הוא מט"ט ולכן

"בדברים לא יוסר עבד" אלא "והכית בצור". אמנם בסלע, היא ברתא דמלכא,

בפיוס. ופירש הטעם כי מט"ט הוא מקום המעשה ממש, ובמלכות הוא מקום

הרוחניות. והכונה כדפי' בענין לבוש הנשמות בקודם. לכן לעבד צריך הכאה ענין

מעשה. כי הדיבור לא יועיל, כי "בדברים לא יוסר עבד". אמנם למעלה באצילות

במלכות בת מלך, אם יעשה מעשה הוא פגם, אלא דבור ואמירה וכונה והיינו

בפיוסא וכו'. והנה הצור הזה מט"ט שהוא נקרא "סגרון" "פתחון" פירוש הוא "שר

הפנים" והוא הסוגר פתח ההנהגה והשפע בימות החול הנקרא "סגרון":

וכאשר פותח נקרא "פתחון" ולכן אמר ר"ש בתיקונים. ועתה כאשר נתן מים אמר

"פתח צור" בסוד שהוא נקרא "פתחון". "ויזובו מים", פי' מלשון זיבה. כבר

ידעת כי כל המקום הזה הוא מקום הפגם. כי זה מקום פרצת הקליפות במט"ט כמו

שביארנו בספ"ר בשער הקליפות. ולכן נקרא לשון זיבה, כי שם מקום הזיבות

והמרות בסוד יניקת הקליפות. "הלכו בציות נהר" כי "ציות" פירש "אניות" והם

כחות הים, בסוד "זה הים גדול" וגו' "שם אניות יהלכון". ונקרא "ציות" בסוד

שהם ציות וצחות מלשון ציהוב. ובהיות שנפתח הצור הזה, הלכו יאוריה בצינורות

מתפשטין מן הנהר העליון אל הציות. וזהו "הלכו בציות" פירש בדמות צינורות

מן הנהר שמשם נשפעים המים, לכל כח וכח צינור שבו מקבל שפעו ואורו על ידו.

פי' "פתח צור" שהוא הת"ת שהוא ג"כ צו"ר כדפירש בזוהר והוא כתוב בספ"ר

בערכי הכנויים, "ויזובו מים" כי נשפעו ממנו מימי החסד. "הלכו בציות" שהם

כחותיה כד"א "דרך אניה בלב ים". וכן "שם אניות [יהלכו"]. ונקרא "ציות"

בסוד שהם צמאות למים, וכל אחד מהם לה צנור מן הנהר, "יסוד", שהוא המשקה

לכל הגן ונטיעותיו:

תוכן העניינים

ספר גרושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה