אור ברסלב

ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

יח

יז

וקמתי אני והסתכלתי, ואני פני לדרום קצת, וימיני לציון רבי אלעזר, משמאלי

ציון ר"ש ע"ה, ופתחתי בפסוק "זכור". ואמרתי כי הנה ר"ש הוא בגבורה כמו

שפי' בזוהר מקומות רבים. ור"א ודאי מצד החסד שכן בשמו א"ל שהוא חסד. ראיתי

להכריע ביניהם בדברי תורה שהוא הת"ת המכריע. ואעפ"י שאיני ראוי לשהם

יתעטרו בי מפני רוע מעללי, עם כל זה יתעטרו ע"י דברי תורה, כי דברי תורה

אינם מקבלים טומאה ואינם מטמאים ע"י ח"ו. ופירש בהקדמת הרשב"י בתיקון

מענין היחוד בימות החול ע"י מט"ט, ובשבת ע"י היסוד. והכונה ע"י קבלת

התפלות שהתפלות מתקבלות בימות החול ע"י מט"ט, וביום השבת ע"י היסוד כמו

שפירש הרשב"י ע"ה בתיקון. ובמקום אחר אמר כי היסוד נקרא ח"י בסוד וברכות

לראש צדיק שהם ח"י ברכות שבעמידה. ולכאורה קשה מדידיה אדידיה, שאין ח"י

ברכות אלא במט"ט שהוא מקבל תפלות של חול. ותרצתי ענין זה בספ"ר בשער

אבי"ע. ופירשתי אני כי הענין הוא כי מט"ט מקבל התפלות בימי החול, ואין

התלבשות צירוף אותיות התפלות אלא במט"ט מטעם כי בימות החול הוא המנהיג,

ואין התפלות עולות משם ולמעלה. וכאשר יבא המל' לקחת התפלות שע"י אשידת

מיין לקבלה מיין עילאין שפירש ר"ש עצמו בפרשת נח, הכונה כי ע"י האורות

ההם, המתכוין ע"י צדיקים מתפלתם ומעשיהם, הם הם המים שמקבלת המל' מלמטה,

להתעורר כח הזכר להתיחד עמה. והענין כי האור ההוא של מעשה הצדיקים מאיר

מלמטה למעלה ומעורר כח אור הת"ת ומאיר מלמעלה למטה, כי אור המעשים עושה

צנור לשפע:

ובהיות כי האור העולה הוא מהתלבשות האותיות והכחות ההם במט"ט, הנה ניצוץ

העולה לא יאיר ולא יעורר כח הזכר אלא במדתו, והוא היחוד ע"י מט"ט. וכאשר

בימות השבת יקבל היסוד כל התפלות שנתפללו וכל המעשים, ויתעלו אל אור

האצילות ויאיר דרך מעלה באור רחוק, ויעורר הזכר באור יותר ויותר מבהיק.

וזהו ענין יחוד השבת ע"י היסוד. ואין הדבר הזה תימה שהרי הנשמות שהם ודאי

יותר עיקר מהתפלות והמצוות, שהרי המצות הם לבוש אל הנשמות, ועם כל זה לא

תזכה הנשמה לעלות לגן עדן של מעלה שהוא המל' עם היסוד, שהצדיקים ביסוד

ומלכות, לחזות בנועם ה' כמבואר בזוהר במקומות רבים. והנה לא יזכו הנשמות

לעלות שם אלא בשבתות ויו"ט וכו' כמבואר בזוהר פרשת תרומה. והנה מעמדן

בימות החול בגן עדן של מטה שהוא מט"ט, והרי הנשמות זה דרכם בתפלתם. ועל

דרך זה יתבאר מעלת הנפטר בערב שבת, כי אם הוא מכת הצדיקים, ומעלתו רבה

ש יתעלה למעלה בגן עדן העליון תכף לקבורתו, בזולת מעלות אחרות שבענין זה.

ונחזור לענין הכתוב. פירוש "זכור" דהיינו יחוד "יום השבת" שהם ת"ת ומל'

כמבואר לעילא. ויחודם ע"י "זכור" שהוא היסוד, ויחודם על ידו. תדע, למה,

"לקדשו", מפני ששמו שם עתה בקדוש. וסייע לי מורי לעניין זה מבחינת קבלת

התפלות, ממה שפירש בזוהר. ששם פירש מענין האדם שאינו הגון, שכל תפלותיו

מתקבצות תחת יד מלאך אחד עד שובו. ואז כל תפלותיו מתקבלות יחד על ידי תפלה

אחת במקום שיתפלל. בהשלימי דברי אלו, נפטרנו מאת ר"ש ור"א. ובדרך פירש

מורי פסוק "ששת ימים" וכו':

תוכן העניינים

ספר גרושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה